Urban Gap - העירוניות העתידית של בני ברק

''על עיר להישאר פתוחה כלפי מה שהיא יודעת שאינה יודעת עוד שתהיה'' זאק דרידה.

בגבולותיה של העיר החרדית בני ברק מתקיים קונפליקט בין זהותה הדתית והתכנסותה האורבאנית, לבין הרצון שלה להשתייך למערכת פונקציונאלית מזינה. מי זו בני ברק, מהם גבולותיה וכיצד הם מאופיינים? מה השוני בין העירוניות בבני ברק ושכנותיה? מה כיוון התרחבותה והתפתחותה ויעדיה הקונקרטיים של העיר?

בעבודת המחקר בחרתי לבחון, לגלות ולהעריך מחדש את דמותה העתידית של העיר בני ברק, תוך מתן התייחסות מחודשת לאחת המובלעות התרבותיות המרכזיות בחברה הישראלית - יחסי הגומלין שבין הציבור החרדי לחברה הישראלית. הפרויקט שוקל מחדש את הדיאלוג בין שתי הזהויות לצד התהליכים והתמורות החלים על אוכלוסיה זו בפתחה של המאה ה21 (בדגש על תהליך הישראליזציה), כאמצעי לבירור שאלות מהותיות הנוגעות בזמן, במקום ובמרחב ביחס לעירוניות העתידית של בני ברק.

מהי דמותה העתידית של העיר?
בני ברק עומדת בראשיתו של מפעל בניה עירוני בחלקה הצפוני של העיר, המדגיש את הפילוג הטריטוריאלי על פניה השונים של העיר.

על שטחה המוניציפאלי של העיר בני ברק נבנה אזור השונה במהותו מאותה ישות חברתית מכונסת ומסוגרת. במרחב הזה מתרחשת הסיטואציה של הישראליזציה - מקום שבו בני ברק בוחנת את עצמה מחדש באופן כזה שהיא לא רוצה להיבדל ולכן היא מקיימת את ההשתקפות המערבית לא בתוכה אלא לצידה. אם נשתמש בדימוי של עיר ימי ביניימית; אזור העסקים החדש הוא האלמנט היצרני שנמצא מחוץ לחומות ממנו העיר ניזונה.

מבחינה רעיונית אידיאולוגית אני חושבת שזה נכון, אבל זה מעלה שאלות לגבי המשמעות של המצב האורבני הזה מלבד תשלום הארנונה. בעוד מספר עשורים אוכלוסיית העיר תכפיל את עצמה באופן כזה שבני ברק לא תוכל להמשיך להתקיים בגבולות המובלעת החברתית שהיא קבעה לעצמה ולא יהיה מנוס מהתמודדות בקנה מידה אורבאני.

הפרויקט מבקש לדון באפשרות העתידית שבני ברק יוצאת מהחומות המטפוריים שלה, מתרחבת החוצה, ומפנה מקום לתרבות עירונית אחרת להשתלב בתוכה.

השאלות המרכזיות שהעסיקו אותי היו:
• כיצד בני ברק נפגשת עם האחר ושומרת על הזהות שלה?
• כיצד בני ברק באמצעות מרחב זה יכולה להכיל סיטואציות גם לעצמה וגם לאחר?

ברמה האורבאנית הפרויקט מייצר דופן עירונית חדשה שמתווה היררכיה של מרחבים עירוניים המושפעים מקנה המידה השונה של חלקה הצפוני של העיר; ככל שהדופן קרבה לנחל הירקון קנה המידה של המרחבים העירוניים משתנה בהתאם, כשהפרויקט מעמת, מתמקד ומפתח מרחב עירוני אחד כתקדים לשאר המרחבים העתידיים.

אזור ההתערבות - הפרויקט פותח את המבט אל מעבר לזבוטינסקי אל עבר תוואי הירקון, מתוך רצון לייצר חזית חדשה לעיר. מתמקד בחזית הרחבה שיש לבני ברק לכיוון צפון, מתחמי העסקים החדשים על בסיס דרך ששת הימים המשותפות לרמת גן, בצומת רחובות אבו חצירא ורחוב ברוך הירש - פרדס כץ. בלוק המכיל כיום בעיקר מוסכים.

נפחי בניה - הפרויקט מתפרש על שטח של 1100 מ''ר. מתווה הזדמנויות לפעולות עסקים פיננסים ותרבות חברה, לצד גמ''חים כוללים וכ-100 יחידות דיור המציעות צורת מגורים חדשה המתאימה לחיי קהילה במאה ה-21.

חתך אורך – דופן המגורים מציגה את השייכות התרבותית במהות שלה – חללי תפילה וחללי לימוד הנפרדים מהמבנה. חללים פרטיים השייכים לדיירי הבלוק המגדירים את המרחב הציבורי (קלויסטר) שנוצר בין הדפנות במפלס הקרקע.
חתך רוחב – חתך הרוחב מציג את המרחב העירוני בשלמותו, כשצד אחד מנהל דיאלוג עם מגדל צ'מפיון, פתוח, מזמין ופלורליסטי יותר מטבעו, אל מול צד המציג את ערכי החיים של הקהילה, מרחב מופנם בעל אוריינטציה פנימית.

שאיפתי, בעבור אתר זה, היא לפתוח את הפער האורבאני שבין שתי הישויות, לגלות ולאפיין מערכת יחסים חדשה במרחב המתרגמת את השפעת עולם הערכים, השייכות התרבותית ואורח החיים החרדי על המרחב העירוני תוך שמירה על המגוון הפלורליסטי - מרחב עירוני חדש המצליח לשמר את האפשרות של הקהילה להיבדל, ובמקביל לאפשר לה השקה מבוקרת עם העירוניות שעוטפת אותה.

לסיכום, הפרויקט מציע תכנון מרחבי מנקודת מבט סקטוריאלית המזמין להתמודד עם תקדים ליתר המרחבים החרדיים - המאזן בין הצרכים של האוכלוסיות השונות.