דיאלוג בין עיר למדבר על גדות הנחל | באר שבע  

באר שבע מאז הקמתה הייתה לעיר מוסדית, שיועדה להיות מטרופולין ועיר נפה לנגב כולו.
גורלה של העיר והעירוניות שלה נקבעו במסגרת "תוכנית שרון" שקבעה כי באר שבע, עיר מדברית, תהייה לעיר גנים. עצם החלטה זו מנותקת מהמקום והמהות של באר שבע כעיר מדבר בנגב.
ביצוע תוכנית זו השפיע על תפקודה של העיר עד היום. במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לתקן עוולה זו אך ללא הצלחה רבה - העיר עדיין סובלת מניתוק בין רוב חלקיה ומהיעדר עירוניות. באר שבע צפויה להגדיל את אוכלוסייתה משמעותית בעקבות עיר הבה"דים הנבנית בדרום בתקופה זו, ואולי בכך להגשים את החזון להפוך להיות מטרופולין לנגב.

נחל באר שבע הוא המחולל של העיר, כיוון שמלכתחילה מיקום העיר נקבע לפי מקור המים במדבר, שכן, ללא מקור מים לא ניתן לקיים חיים אנושיים במדבר. הנחל הוא חלק בלתי נפרד מהעיר באר שבע אך בתכנונה לאורך השנים זה לא בא לידי ביטוי בשום אופן. עובדה זו גורמת לניתוק בין העיר למדבר ולמיקום הגיאוגרפי שלה. נחל במדבר הוא בעל אופי ייחודי כשלעצמו, שכן, זהו נחל אכזב שזרימתו רק בעונת הגשמים ולרוב כשיטפון ולכן הוא דורש פרשנות אחרת.
הפרשנות בפרויקט זה לנחל באה לידי ביטוי בקיצוניות המאפיינת אותו, יובש במשך רוב חודשי השנה לעומת שיטפון עוצמתי וכמעט חד- שנתי המשאיר אחריו זיכרונות של מים לאורכו של הנחל.
העיר העתיקה מהווה את ראשיתה של באר-שבע כפי שאנו מכירים אותה כיום ואני רואה בה חשיבות היסטורית ותכנונית. תכנון העיר העתיקה מבוסס על גריד נוקשה של שתי וערב שלא בהכרח מאפיין בנייה במדבר אך עדיין ניתן לראות בתכנונו התחשבות באקלים המאפיין את באר שבע; כיוון הגריד המתחשב ברוחות, פרופורציות הרחובות והמבנים וחצרות פנימיות- כולם מאפשרים הליכה נעימה ונוחה ומגנים מהשמש הקופחת.
לעיר העתיקה רחוב ראשי (קק"ל) שמתחיל בקרבת הנחל ומסתיים בבית הסראייה שכיום מתפקד כמוזיאון. ישנה התעוררות של תרבות, פנאי, בילוי ובידור ברחבי העיר העתיקה אך בשל התכנון העירוני היא מתפקדת כאי מנותק משאר חלקי העיר.  
פרויקט זה מבקש לעסוק באופן בו העיר פוגשת את הנחל וחוצה את הגדה לעברו השני, במטרה להתפתח ולהתרחב ובכך להפוך את הנחל ושתי גדותיו לעמוד שדרה מקשר בין חלקי העיר- הקיימת והמתפתחת, ובכך לנסות לקשור את חלקי העיר המנותקים ולייצר מרכז חדש ולב פועם לעיר כולה. מרכז שיכול להחיות את אותה עירוניות דרך המרחבים הציבוריים שהוא יוצר בעיר. בחירת אזור ההתערבות נקבע בשל מיקומו האסטרטגי במפגש של העיר העתיקה, העיר המודרנית, שכונות מגורים,  פארק נחל באר שבע והנחל עצמו. אני רואה באזור זה הזדמנות לייצר דופן שתגדיר את העיר אל מול הנחל בגדתו הצפונית ושליחת עוגנים לגדה הדרומית מהם העיר תמשיך לגדול ולהתפתח בעתיד. לצורך כך פיתחתי שני טיפוסי מבנה שמגדירים את 2 הגדות וטיפוס אחד ייחודי לפרויקט שמגדיר את חיבור בין הנחל לעיר.
העיר חיה במרחבים הציבוריים שלה ומוגדרת ע"י המבנים המקיפים אותה. אני שואפת לייצר מרחבים אלו באזור ההתערבות על מנת להקנות לעיר את העירוניות החסרה בה תוך עירוב שימושים שיאפשרו למקום לחיות במשך כל שעות היממה.