פרוייקט גמר 2014- סטודיו "סובב מחצבה- About the Quarry"- מחולל תשתיות עירוניות

תערוכת הגמר של ביה"ס לעיצוב של המסלול האקדמי המכללה למנהל- "מחולל 4.0", מציגה פרויקטים שמטרתם לחולל שינוי  בקהילות שונות. בתערוכה מוצגים פרויקטים של סטודנטים שנה ד' במסגרת סטודיו שנתיים. בבסיס הגישה העיצובית של ביה"ס עומדת הכוונה לשפר את חיי האזרחים, להפוך אותם למשתתפים ומשתפים. דרך גישה זו הסטודנטים מיפו ועיצבו מרחבים ציבוריים,  יצרו אסטרטגיות חדשניות של מודלים דמוקרטיים מרחביים המזהים את הצרכים ומשפרים את המרחב של קהילות שונות, דרך אסטרטגיות מיקרו- אורבניות.

הסטודיו "סובב מחצבה- About the Quarry" תחת הקטגוריה "מחולל תשתיות עירוניות- Generating Urban Infrastructures" בהנחיית אדר' פרופ' יוסי פרידמן וע. הוראה אדר' שרון רפאל בוטבול, בחן יכולות של הסטודנטים לעיצוב לחולל, להשפיע, לשנות ולשפר את מרחב המחיה של התושבים בשכונה ד׳, בבאר שבע, דרך דיקור נקודתי המתייחס לקונטקסט העירוני, הסביבתי והתרבותי של השכונה.
בסדרת המיפויים ניתחו הסטודנטים  את המתח הבלתי פתור בין יחידת המגורים השכונתית לבין הבעלות על הקרקע המשותפת. מיפויים בחנו בין השאר את היחס בין השטחים הבנויים לאלה הפתוחים, את התמהיל המגדרי והאתני של תושבי השכונה על פי קבוצות הגיל, את הרגלי העבודה ושעות הפנאי, את נתוני האבטלה, את נתוני השכירות והבעלות של הדירות בשכונה והטיפולוגיה של הדירות עצמן. כמו כן נבדק מנעד השימושים בתחבורה הציבורית ובמוסדות החינוך. רוב הפתרונות המוצעים הם בבחינת אב-טיפוס ל ״תחנות מעבר״ שכונתיות שהשמתן תשנה לחלוטין את המערך השכונתי הכושל של שכונה ד׳.

מפגשים בהרכבה
נקודת הפתיחה של הפרוייקט "מפגשים בהרכבה" של הסטודנטית ליטל פרץ, שנעשה במסגרת הסטודיו, הייתה מיפוי קווי התחבורה הציבורית שעוטפים את מרבית שכונה ד' בבאר שבע ומקבעים את גבולותיה מבלי שיעברו בתוכה, מציאת גבולות ה"שכונה החדשה" ע"י תחנות דומיננטיות של קווי האוטובוס המהוות את מתאר "השכונה החדשה" ומיפוי וחקירה של המקום ע"י חיפוש מוסדות ציבור והבחנה והבדלה בין סוגים שונים של מוסדות לכדי הגדרת "מסלולים". הריחוק הפיסי בין בתי השכונה לבין תחנות האוטובוס מייצר מסלולים ארוכים ללא הפוגה בדרך מ- ואל תחנת האוטובוס.

האלמנטים המוצעים בפרויקט זה, ממוקמים במסלולים אלו הנפרשים בין מבני ציבור בשכונה וכך מייצרים פלטפורמה למפגשים בין כל סוגי האוכלוסייה באזור- כל אלמנט מורכב מ"פזאל של בלוקים" המותאמים לצרכים שונים לאוכלוסייה שונה הבוחרת מסלולים שונים , כאשר המטרה היא יצרת מפגש בין הצרכים השונים והאוכלוסייה השונה למקום אחד. המיקום הספציפי נבחר במסלולים שמאכלסים בדרכם מבני חינוך, מוסדות דת, ומבני ציבור אחרים שמהווים את הנתיב הקריטי בשכונה ד'.
כל אלמנט מורכב ממערכת קונסטרוקטיבית קבועה (שלדה) שמאפשרת הכלאה של אלמנטים מצלילים ומובלים (אלומיניום מגוון, פולימרים ממוחזרים ...) כגון כספומט, תאי שירותים ,לוח מודעות אלקטרוני, מקומות מנוחה, מקומות עבודה אישיים יותר, ברז לרחיצת רגלים, ברז לנטילת ידיים , לשתייה ועוד..
כל אלמנט כזה משמש כ "way finding" לציבור אשר מטרתו לתת מידע על מקומות הציבור בסביבת המקום ע"י הגדרת צבע המסמל את המסלול וע"י גרפיקה המסומנת על המבנה עצמו בכמה שפות: אמהרית, אנגלית, עברית רוסית וערבית. את האלמנט ניתן לראות למרחקים ע"י שימוש בעיקרון הדומה לאובליסקים ההיסטוריים.
התוצר הסופי הינם אוסף של מבנים הממוקמים בחללים הפתוחים בין מבני הציבור השונים לבין הבתים הפרטים,  שימוש בחללים “המתים” הללו והפיכתם למקומות מפגש, וכן הוספת אלמנט בעל נוכחות המוסיף צבע ,עיצוב ואופי שונה לתוך השכונה.

"נקודת פתיחה"
הפרויקט "נקודת פתיחה" של הסטודנט פיני ברדוגו, שנעשה במסגרת הסטודיו תחת הקטגוריה "מחוללים אסטרטגיות חקלאיות-קהילתיות- Generating Agricultural- Communal Strategies " בהנחיית אדר' ערן בינדרמן וע. הוראה המעצבת מיכל דורון והאדר' שרון רפאל בוטבול, ממוקם בלב שכונה ד' בבאר שבע בתוך מחצבה ביזנטית עתיקה שעומקה כ- 25 מטרים, אורכה כ- 300 מטרים ורוחבה כ- 200 מטרים. במסגרת הפרויקט תוכנן מבנה רב תכליתי המרכז בתוכו פונקציות שכונתיות להם תושבי השכונה ייחלו: ספרייה, חללי לימוד, בריכה, חדר כושר, אולם התעמלות, חללי חוגים, בית קפה ואולמות הרצאות. מבחינה אדריכלית הפרויקט עוסק במתח בין הטבעי לבנוי  ויוצר למשתמש רצף חוויות ייחודי המנצל את טופוגרפיית האתר.

הפרויקט תוכנן לאחר מחקר מקיף של צרכי האוכלוסייה במקום ומבקש לספק פתרון מיידי למצוקה קיימת. הפרויקט שם במרכזו את האוכלוסייה המוחלשת ומטרתו היא החייאת המקום על ידי החייאת האוכלוסייה בו תוך כדי יצירת שינוי חזותי לשכונה ד' .

"מכתוב"
הפרויקט "מכתוב" של הסטודנטיות שרה ברון, מורן ינקלוביץ, נטלי חכמון ונורית שחר שנעשה במסגרת הסטודיו, עסק בביה"ס "דרור" רמלה.
לאחר התבוננות מעמיקה במבנה הקיים, מצאו הסטודנטיות כי המבנה בצורתו הנוכחית אינו עולה בקנה אחד עם מטרות בית הספר, שיטת הלימוד שלו וצרכי התלמידים. הפתחים במבנה בית הספר ארוכים וצרים וקרני השמש ממעטות לחדור דרכן. המסדרון  צר וקודר והצבעים חיוורים. סידור הכיתות בחלל מנע את מימוש הפוטנציאל הטמון בתלמידים ובשיטת הלימוד הפרטנית בין המורה לתלמיד. בנוסף, חצר בית הספר המרווחת והגדולה  אינה מנוצלת ולא משמשת את התלמידים.
בעקבות זאת, החליטו הסטודנטיות לשנות את פנים המבנה ולארגן מחדש את חצר בית הספר, תוך הישארות בגבולות הקיימים והשארת הקונסטרוקציה והעמודים הקיימים במבנה. הצעתן כללה הסרת חזיתות המבנה ובנייתן מחדש משלושה חומרים שונים: זכוכית, עץ בתוכו מוטבעות מילים, בטון המשמש להצללה ולמדפים, בנוסף לתמיכה למקומות ישיבה. המבנה הפנימי חולק כך שהמסדרון הפך להיות כפול, בחזית המבנה ממוקמת ספריה ובה מקומות ישיבה. הכיתות, הסדנאות, השירותים וההנהלה נמצאים במרכז החלל, כך מתאפשרת כניסה של אור טבעי ואויר למבנה.
במסדרון הפנימי המלא במילים ואותיות, נוספו מקומות ישיבה פרטניים למפגש אישי ואינטימי בין מורה לתלמיד. בית הספר מלא בצבע המשמש כגורם אקטיבי המוביל את התלמיד בחלל. מסביב לחצר בית הספר הוקם שביל לרכיבת אופניים ובתוך החצר, אזור המיועד לספורט ובו שולחנות פינג פונג, מסלול קפיצה ומתח. מתקני הספורט ממוקמים מתחת לסככה המצלילה אותיות בערבית, אנגלית ועברית.  בסמוך למגרש הספורט נוספה טריבונה לישיבה וצפייה במשחקים. בחלקה האחורי של החצר נוספה גינת ירק  ובסמוך אליה קיר צבעוני המיועד לחניית אופניים בצורה אופקית.  המועדון הורחב, וחולק לכיתת מחשבים, אזור מפגש וישיבה ולאזור בו יוכלו התלמידים ללמוד מוסיקה. אזור המפגש והישבה תוכנן באופן המאפשר התקיימותם של מופעים בבית הספר.