במסגרת הקורס הוגדר מבנה משרד הפנים הישן, הממוקם כדופן לגן הזיכרון בשכונת הדר שבחיפה. מיקום הפרויקט מהווה הזדמנות ליצירת מוקד נוסף לאורכו של ציר ברוואלד ההיסטורי ועל ידי כך לתרום לחיזוקה של השכונה הנמצאת בשנים האחרונות בתהליך התחדשות, שיקום תשתיות ועסקים וחיזוק האוכלוסייה המקומית.

גן הזיכרון הינו חלל ציבורי פתוח בקנה מידה עירוני ואחת הנקודות היחידות בעיר ממנה ניתן לראות את ההר והים בו זמנית, סיטואציה הייחודית לעיר חיפה. שאלת הקשר בין ההר לים ובין הגן למבנה היוותה נקודת המוצא לפרויקט והולידה את העקרונות התכנוניים הבסיסיים שלו.

ממבנה בעל תפיסת חלל אופקית ומערך תנועה דו ממדי, פעלנו על למנת לחשוף את המבנה להשפעות השונות הסובבות אותו – הים, ההר, הגן והעיר. מיקומו של המבנה כהמשך לרחוב ביאליק (ציר ברוואלד ההסטורי) הפך באופן טבעי את הכניסה שהייתה בעבר מכיוון הגן, לדופן הצרה הפונה לעיר - מרחוב החסן שוקרי. קומת הקרקע החדשה - הלינארית בעבר – מגיבה לקרקע הטבעית ומלווה את הירידה הטופוגרפית של הגן ובכך מייצרת גם הד למפגש בין ההר לים וגם מאפשרת לקומה להפוך לפסאז'- מעבר ציבורי הפתוח לגן. בזמן ההליכה בפסאז, נפתח ומתגלה המבט לנוף מפרץ חיפה. דופן המבנה הפונה לגן ניתנת לפתיחה מלאה או חלקית תוך שמירה על קצב החזית של החלונות והעמודים המקוריים.
הסכמה הלינארית והחלל המחולק לקומות שכבתיות זהות זו מעל זו – שונו אף הן. הקומות העליונות במבנה נפתחו מרחבית לכיווני ההשפעה השונים -  לקומת הפסאז' לגן ולקצוות המבנה הפונים להר ולים. מערך התנועה במבנה הועשר הן במובן הפיזי והן בחוויית הצפייה המתקבלת במהלכה.

נקודת החיבור המשמעותית והייחודית הזו - בין עיר, טבע ונוף מהווה קרקע פורייה ליצירת חללים מעוררי השראה. הפרוגרמה האיכותית שבחרנו לפרויקט - יצירה, חשיפה, לימוד והתבודדות  - תורגמה לפרוגרמה כמותית הכוללת גלריית אומנות ובית קפה בקומת הקרע, חדרי אירוח, חללי סטודיו ואזורי סדנא ולימוד בקומות העליונות. התכנון והעיצוב נובעים מתוך הרצון לעודד את חשיפת תהליך היצירה של השוהים במקום ובו בזמן לאפשר פרטיות והתבודדות החשובים גם הם לתהליך זה. חווית השיתוף והלמידה ההדדית היו ערכים מרכזיים בתכנון כאשר כל חלל עבודה משותף לשני חדרים ויכול להיפתח או להיסגר כלפיהם. בבחירת חומרי הגמר אפשרנו לדייר לבחור את דרגות השקיפות והנראות. חללי הסטודיו המשותפים ממוקמים לאורך מהלכי התנועה והם חשופים לקומת הפסאז' - למרחב הציבורי ולמרחב הנופי. אזורי הסדנאות והלימוד המשותפים מוקמו בקצוות המבנה. גלריית האומנות משולבת כחלק מהמרחב הציבורי וממוקמת בפסאז' הפתוח לעיר ולגן. האומנות בגלריה נחוות גם כתוצר - בדמות יצירות אמנות המשולבות לאורך מהלך התנועה -  וגם כתהליך – באמצעות החשיפה לחללי הסטודיו והלימוד בקומות מעל.

הבנייה מתוכננת מחומרים קלים ועמידים ונשענת על גבי הקונסטרוקציה הקיימת, אשר עליה מתווספים חיזוקים ונוצרת חזית פנימית תלת ממדית בחלל המבנה. שימוש בצבעוניות חזקה לבנייה החדשה תורמת להדגשת המפגש בין ערכי התכנון החדש עם הסטרוקטורה המבנית המקורית.