פאשניסתא - FASHIONisTA

''את הסיפור של העיר הלבנה והעיר השחורה אפשר למצוא בכל מקום ובכל קנה מידה. תל אביב יפו, ישראל ופלסטין, מערב ומזרח, צפון ודרום. בסיפור הזה כל המקומות דומים זה לזה וכך גם המימדים של המציאות הפיזית. הארכיטקטוני, האורבני, והפוליטי נשזרים זה בזה, ממשיכים זה את זה.''
מתוך: עיר לבנה עיר שחורה / שרון רוטברג

בתל אביב, פעולת ההגדרה מתממשת לכדי מעשה של גידור: סביב העיר הלבנה גדר הפרדה - רחוב מנחם בגין, המבדיל בין שתי שכונות צמודות: נווה שאנן וגן החשמל. בתפר זה, בין ״העיר הלבנה״ ההיסטורית, ל״עיר השחורה״ המוזנחת, מוצגת תוכנית לרובע אופנה ויזמות חדשני ותוסס. הפרויקט בכללותו, יעניק חיים חדשים למתחם, ויהפוך את פניו ממובלעת לאבן שואבת השוזרת בין עולמות, תרבויות ואוכלוסיות.
המצב הקיים:
בתל אביב שתי שכונות, המהוות קצה לעירן: נווה שאנן כקצה לעיר השחורה, וגן החשמל כקצה לעיר הלבנה. שני סגנונות המחיה אינם נשרים זה בזה, אלא להפך: מפנים כתף אחת לשניה ומכחישים קשר. הפרדה זו היוותה טריגר לתכנון פרויקט זה, הנבע מבעיות וקונפליקטים המצויים בתפר.
היסטוריה:
נווה שאנן וגן החשמל הינן שתי שכונות צמודות, בהם התיישבו באותן שנים ( 1921-1923 ) בזכות
הקמת מגדל המים ותחנת הכוח הראשונה בתל אביב, מחוץ לכותלי יפו. בשכונת גן החשמל התיישבו בעיקר אנשים אמידים, והקימו בשכונה בתים מפוארים בסגנונות אקלקטי, בינלאומי, אר דקו ואר נובו. בשכונת נווה שאנן התיישבה אוכלוסיה הטרוגנית המורכבת בעיקר מעובדי אדמה. בשנת 1938 התקבלה ההחלטה להקים את תחנת האוטובוסים המרכזית הראשונה של תל אביב. בשנת 1963 החל להתגבש פרויקט יזמי חדש לתחנה המרכזית. יזם הפרויקט נחוש להקים שם טרמינל אוטובוסים בינעירוני, ללא כל התחשבות במצב הסביבה וטובת תושבי המקום. התחנה החדשה הפכה למוקד אזורי, המתדרדר ומושך גורמי פשע, משפחות מעוטות יכולת, ועובדים זרים. התחנה המרכזית הישנה הפכה לאזור נטוש, המשמש מאז לחניון מכוניות.
קונספט:
הרצון לשזור ולתפור בין השכונות, נוסף על זיקת השכונות לגן החשמל ומיתוגו כחלל אורבני המייצר אופנה בתל אביב, עודד אותי לבחון מרקמי בדים, סריגה וחוטים, בכדי להבין איך לתפור מעשית בין שתי השכונות, ולפתח שפה צורנית שתקרין את המשימה האדריכלית. החיבור בין צורניות הפרויקט וחזיתותיו, לשיפולי בד והמשכיות החוט האחיד והרציף נעשו מתוך המטרה להפוך מתחם זה לקומפלס אופנה, המייצג ומלמד אופנה, וגם נראה בהתאם.
שינויים אורבניים:
1. שינויים אורבניים נעשו כגון הזזת נתיבי תחבורה מרחוב מנחם בגין לרחוב סולומון, ויצירת חפיפה תחבורתית בין האוטובוסים לרכבת הקלה הצפויה לעבור גם ברחוב זה.
2. ביטול רחוב השומרון המייצר רדיוסי פניית אוטובוסים נרחבים ומעצים את זיהום האויר בשכונה.
3. חיבור והמשכיות מספר רחובות בין השכונות, דבר שלא מתקיים כיום בשל חציצת מנחם בגין וחומת חברת החשמל.
מגרשי הפרויקט:
הבחירה האינטואיטיבית ביותר, הייתה לנסות לגשר בין שתי השכונות באמצעות תכנון בשני מגרשים, מגרש מכל שכונה. שני המגרשים יחד ירכיבו מתחם כולל, בשפה וצורניות זהה, וכך תיווצר תנועת אנשים וקישורים פרוגרמתיים בין השכונות. ניתן לראות כיצד השפה הצורנית המובהקת מחברת בין שני המתחמים, משלבת בין מתחם לימוד אופנה, הנקראים כאחד על פני ציר מנחם בגין. התכניות כוללות חללים ציבוריים עירוניים, הפתוחים לכלל האוכלוסיה, כגון ספריה, מרכז כנסים, מרכז יזמות, ואודיטיורים. ניתן לראות כי לכל מתחם חצר אינטימית המחדירה אור ומחברת את החלל עם החוץ. בין המתחמים, מעבר בקנה מידה ציבורי עירוני, המחבר בין העיר הלבנה לשחורה, ומאפשר מעבר חופשי תוך גישור על פערי הטופוגרפיה המובחנים בין שתי השכונות.
ניתן לראות כיצד השפה ממשיכה את עצמה בהשראת בגדים וחוטים, והמגדל העשוי שכבתיות בדומה לתכנון בגד.