לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | |
|
מוגרבי – מרכז קהילתי
הפרויקט - מרכז קהילתי, מדבר על היותו חלק מהסביבה והקהילה שבה הוא נמצא. במחשבה על מרכזים קהילתיים, אני חושבת על אנשים; מרחב בעל כוח, הגורם לאנשים להרגיש טוב יותר. אני מאמינה שמרחבים אלה, בייחוד כאשר הם ירוקים ומתחברים אל הסביבה בה הם נמצאים, גורמים לאנשים להתעורר ולהתקרב.
מיקום הפרויקט: כיכר מוגרבי, בציר המחבר בין הרחובות – אלנבי, פינסקר ובן יהודה בתל אביב. כיכר מוגרבי נוצרה בתחילת שנות ה-20 ובשנת 1930 הוקם מבנה האופרה, בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין. הכיכר הייתה שוקקת חיים והיוותה נקודת ציון עירונית חשובה בתל-אביב. כיום, משמשת הכיכר כחניון.
כצורך להחיות את הכיכר, בחרתי לתכנן מבנה המקיים דיאלוג בשני תחומים; הראשון, הוא דיאלוג בינו לבין עצמו. המרכז הקהילתי מתוכנן כשני נפחים שונים המקיימים ומשלימים האחד את השני; קומת-הקרקע משמשת כספרייה ציבורית ואזור ילדים ואילו קומה א' משמשת את פונקציות הגלריה, אולם רב-תכליתי ואת הגג הירוק. שני הנפחים סובבים סביב הפטיו, החצר הפנימית, המאפשרת מבטים אליה וממנה ממקומות שונים במבנה. הדיאלוג השני מתקיים בין המבנה לבין הרחוב, הקהילה, באמצעות הגג הירוק שמתחבר ישירות אל רחוב פינסקר, השקט והאינטימי יותר.
לשטחים ירוקים וציבוריים חשיבות רבה, הניתנת להבנה במספר היבטים: הן בהיבט הפיזי ובהיבט החברתי, כמוקד למפגש ולחיבור בין חברי הקהילה והן בהיבט החינוכי, בקירוב המושג "שמירת הטבע" בין האדם לבין העיר. עיצוב המבנה מתאפיין בקווים ישרים ונקיים. שקיפות חומרית וחיפוי אלומיניום. את המבנה בצדו הצפוני, עוטף קיר קל בחיפוי אלומיניום המושך וקורא אליו. המעבר הינו חיצוני, אך בו-זמנית אינטימי ומסקרן את ההולכים ושבים.
הכניסה למבנה היא בירידה, באמצעות רמפה, שממנה ניתן לצפות על קומת-הקרקע, אשר ברובה שקועה באדמה. כך שלרגע מרגישים שנמצאים בחוץ ולרגע מרגישים שנמצאים בפנים. מגיעים לפטיו המחבק את השוהים בו ובחלקו מקורה. אזור הילדים, שנמצא בקומת-הקרקע, מהווה חלל רב-תכליתי, ובעיקרו ספרייה. כילדים, ספריות נתפסו כחלל בנאלי ומשעמם, ההרפתקה נגלתה רק בעולם הספר עצמו. דווקא מסיבה זו, בחרתי לתכנן את אזור הילדים כמקום חוויתי, כספר הנפתח בפניהם. בגבהים שונים על הקיר, ממוקמות נישות ישיבה, שאליהן ניתן להגיע באמצעות טיפוס על המדפים. בנישות הללו יכולים הילדים לשחק ולקרוא. כשממשיכים את החוויה ועולים לקומה א', מגלים את הגג הירוק, שהחיבור ממנו אל הרחוב הינו טבעי וצומח ממנו. כך, ובאמצעות שימוש בטופוגרפיה הקיימת, הופך המבנה להיות חלק בלתי נפרד מהסביבה אליה שייך.
|