העיר הפוליכרומטית | כפר שלם | תל אביב

העיר הפוליכרומטית, כאנטיתזה לעיר הלבנה, הינו פרויקט דיור ציבורי השואב את ערכיו מהתפתחות שכונת כפר שלם, מהכפר הערבי סלמה שקדם לה וממצבה של השכונה כיום.
ארבע שכבות המרכיבות את השכונה:
ראשונה / בראשיתית / טופוגרפיה מגוונת ונדירה בנוף המקומי.
שנייה / היסטורית / סלמה, מן הכפרים הערביים שננטשו במלחמת העצמאות. נשרף, נהרס, כמעט נמחק כליל. שרידיו מתווים רחובות מפותלים המתייחסים לטופוגרפיה.
שלישית / ציונית / ארעית ואקראית, נוסדה כתוספות בניה על שרידי הכפר והתפתחה בתוך עצמה, לכדי שכונת פחונים העשויה ערב רב של חומרים.
רביעית / הון שלטון / תוכנית פינוי בינוי המעוררת אינספור מחלוקות. במרוצת השנים צומחים בתוך שכונת הפחונים בלוקי מגורים, וילות ורבי קומות העתידים למחוק את כלל השכבות שקדמו להם.

מתוך החקירה, הוגדרה שכבה חדשה, השכבה החמישית: מתוך / מעל / בתוך / ליד ומבלי למחוק, עצמאית אך ורסטילית דיה, כך שתוכל להשתנות בהתאם למפגשיה השונים עם השכבות שקדמו לה. קפדנית ועם זאת אוורירית כך שיהיה בה מקום להתפתחות כל הכוחות הפועלים בה. תבנית אורבאנית כמעט ספונטנית ובכל זאת מבוקרת במידה המאפשרת בה היווצרות של קהילה הומוגנית. החמישית מאפשרת את דיפוזיית הערכים של השכבות הקודמות, מהן אליה. כך במרוצת השנים, ייעלמו לאיטם חלק מן הביטויים הפיסיים של אותן השכבות אך ישתמרו ערכיהן המשמעותיים.
בסיום המחקר ולאחר בידוד הערכים המאפיינים את השכונה הוגדרו אבני היסוד להתערבות בשכונה
אורחות זיכרון: אורחות הזיכרון עוקבות אחר שרידיהם של משעולי הכפר ומהוות את התוואי לשכבה החמישית. הדרכים החדשות מחדדות מחד את הקשרים הפנימיים בשכונה ומאידך פותחות את דלתותיה לקראת הערים שסביבה. השכבה החמישית תאפשר יצירת זהות מקומית, עכשווית. אורחות הזיכרון אינן אלא זרעים הנשתלים בדפנות משעולי הכפר המפותלים. זרעים העתידים לנבוט ולרקום מערך עירוני ייחודי, בעל בסיס איתן המתפתח אך ורק באמצעות הגרים בו.

האמצעים להתערבות בשכונה:
עיבוי - הגדרת הדפנות מחדש באמצעות מערך דיור ציבורי ובו שטחי מסחר וציבור. בגובה כולל של עד שש קומות. מבנני המגורים עוטפים חצרות ומאפשרים התפתחות פנימית עתידית ויצירת מרקם  "כפר שלמי"  טיפוסי ובו דירות קטנות בעלות יכולת התרחבות ומרחבים משותפים.
אפיון מרחב ציבורי - מרכז השכונה, הפך ממעגל תנועה לכיכר מרכזית המשלבת מסחר, פנאי ומגורים. כמו כן, חולקה השכונה לגושים בהתאם לתוואי הכפר הערבי ולטופוגרפיה. לכל מספר גושים מרכז משותף המאפשר התפתחות לחיי הקהילה לצד מבני חינוך, תעשיה זעירה ומסחר.
זיכרון - במקום למחוק, מרקם הפחונים המשתלב עם שרידי הכפר הערבי נושק לדפנות הבינוי
החדש ומנהל עמו מערכת יחסים של "תן וקח". הבינוי החדש מעניק למרקם הקיים דפנות
המחברות אותו אל הרחובות. כך מאפשרות לו לקחת חלק בחוויה האורבאנית. כמו כן, מערכת
המבננים החדשה מאפשרת את התרחבות, עיבוי וחיזוק המרקם בגבולות ברורים, תוך כדי שילוב
מסחר, תעשיה זעירה ומגורים. המרקם הקיים מוותר על גדרותיו הגבוהות ומפנה מקום בקצותיו
לשכבה החדשה.
אפיון שטחי ציבור פתוחים - מפארק לפארק - הבינוי החדש יוצר מגוון גינות פנימיות, ככרות ופארקים ציבוריים המדגישים את המצאות השכונה בין פארק מנחם בגין מדרום לפארק אדית וולפסון מצפון.
סובלנות - היכל ללא שם - במשך השנים התפתחו בשכונה עשרות בתי כנסת והיכלי תפילה. לקראת התפתחות וציפוף השכונה שתקבל לתוכה אלפי תושבים חדשים, שומר הרעיון העומד מאחורי ההיכלים הקהילתיים ולשלבם במבנני המגורים. היכלים אלו, המשוחררים מהגדרה דתית ספציפית, נועדו לשמש מחד מקום תפילה לכל דת וקהילה ומאידך כמקום ללימוד, מדרש, קריאה, חיזוק קשרי קהילה והעצמה אישית וקולקטיבית.