אצטדיון, זהות וזכרון -
יצירת מוקדי זהות עירוניים ושכונתיים על-ידי שימוש בחללים ובמבנים ציבוריים שסיימו את תפקידם המקורי.
מקרה בוחן: אצטדיון קריית אליעזר, חיפה

הסמסטר הראשון התחיל מבחירה באתר בעל משמעות רגשית עבורי- שכונת קריית אליעזר בחיפה. בילדותי ביקרתי בשכונה בכל קיץ עם סבי וסבתי שגרים בשכונת קריית אליהו הסמוכה. במהרה עברתי להתמקד באצטדיון העירוני שבה. האצטדיון בולט במיוחד על רקע שכונת המגורים השקטה המורכבת ברובה משיכוני רכבת משנות החמישים. הוא מהווה מקור לגאווה ולהזדהות לא רק עבור תושבי השכונה אלא עבור רוב תושבי העיר חיפה ואוהדי מכבי והפועל חיפה בכל הארץ שעברו בו חוויות מרגשות לאורך השנים.

האצטדיון, סמל השכונה, עומד להיהרס בקרוב כחלק ממגמה של העברת אצטדיונים אל מחוץ למרכזי הערים. במקומו מתכננת העירייה לבנות 11 מגדלי מגורים. כשבחנתי את תכנית העיריה עלתה אצלי ביקורת על התכנון שאינו לוקח בחשבון את זהות האצטדיון החזקה ומתעלם מהמשמעות שיש לו עבור תושבי קריית אליעזר ואוהדי הכדורגל בישראל.
מהמקרה הפרטי של אצטדיון קריית אליעזר הגעתי לחקירת נושא רחב יותר- יצירת מוקדי זהות עירוניים ושכונתיים על-ידי שימוש בחללים ובמבנים ציבוריים שסיימו את תפקידם המקורי. אנו רואים בערים רבות בישראל ובעולם מבנים או חללים שהייתה להם משמעות עירונית, הסטורית וחברתית בעבר וכיום עומדים ללא שימוש כגון אצטדיונים, תחנות מרכזיות ישנות, בתי קולנוע, כפרים אולימפיים, אזורי תעשייה ונמלים. באופן כללי אתרים נטושים אלו, בהם אין פעילות אנשים, אינם מעוררים שאלות רבות או עניין מיוחד אלא כשאנו מחשיבים אותם כחלק מההסטוריה, כפלטפורמה לשימוש זמני או כפוטנציאל לפעילות עתידית.

באמצעות תקדימים שבחנתי גיליתי 3 גישות עיקריות להתמודדות עם אתרים אלו, המדורגות לפי חומרת ההתערבות:
1. סגירה ונטישה (Abandonation)- השארת האתר כפי שהוא, בלי התערבות.
2. שימור (Conservation)- השארת מהות וזכרון האתר, בין אם מדובר במהות פיסית או חווייתית.
3. הריסה ושינוי (Trasformation)- מחיקת הקיים ובניה חדשה בהתאם לצרכים חדשים.

הסיבות לנקיטה באחת הגישות יכולות לנבוע מערכים הסטוריים-תרבותיים, אקולוגיים-סביבתיים, כלכליים, אידיאולוגיים ופוליטיים.
באצטדיון קריית אליעזר מתקיימים בעיניי רבים מערכים אלו. ראיתי לנכון להביא לידי ביטוי את המהות והזיכרון שלו באמצעים ארכיטקטוניים, תוך התייחסות לערכיו, למאפייניו הייחודיים ולפוטנציאל העירוני שלו.

האצטדיון מכיל לדעתי בעיקר ערכים הסטוריים-תרבותיים. אני מציעה לשמר את הזכרון החווייתי שלו וזאת ע"י שימור אווירת ההתקהלות של המשתמשים כגוש מאסיבי סביב זירה גדולה, הרעש שיוַצר ממגוון השימושים, הפעילויות והאנשים שיהיו באתר, הרוח הספורטיבית וחוויית הכניסה והתנועה באתר. כמו-כן נשארים ומתוספים יחסי ה'צופה-נצפה', המבטים הרחבים שהיו קיימים באצטדיון וכן המושגים 'יציע ביתי' לעמת 'יציע אורחים'.

הפרוגרמה החדשה כוללת מגורים מסוגים שונים (כ-500 יח"ד), מרכז ספורט, בית הבראה, מרכז למוסיקה, תעסוקה וחניה. בנוסף מתוכננים שטחי חוץ רבים שכוללים סקייטפארק, מגרשי ספורט, אזורי שהיה ומשחק, רחבות לשימושים כלליים ושבילים להולכי רגל ולרוכבי אפניים. מהפרוגרמה ניתן לראות כיצד הרוח הספורטיבית מתבטאת בתכנון שלי וכיצד נענים צרכים נוספים של תושבי השכונה הותיקה כגון בית הבראה ומרכז מוסיקה.

אני רואה חשיבות וערך גם בשימור חלק ממבנהו הפיסי של האצטדיון. לטריבונות ולשדרת העמודים שתחתיהן יש בעיני משמעות ארכיטקטונית סטרוקטורלית-פיסית. השפה והמקצב הייחודיים שלהן מהווים פוטנציאל לתחביר מחודש בפרוגרמה החדשה. כך למשל אני שומרת על שדרת עמודים שמחברת את מבני הציבור והמסחר ויודעת גם להצל עליהם. ראיתי לנכון להשתמש ב-14,000 מושבי הפלסטיק הקיימים באצטדיון בתור מקומות ישיבה שיפוזרו ברחבי האתר. מי שישב על כסאות אלו לא יוכל שלא לדמיין מה ראו וחוו האנשים שישבו עליהם בעבר.
מכאן שניתן לראות באצטדיון גם פוטנציאל למימוש ערכים אקולוגיים-סביבתיים. בַּמַקום קיימים כבר תשתית בנויה וריהוט שניתן לנצל לפחות בחלקם ולחסוך באנרגיה, בעלויות ובמשאבים. היבט סביבתי נוסף הוא השטח הפתוח שהיווה את מגרש הכדורגל עליו ברצוני לשמור בשל היותו חלק מהותי בעיניי מזהות וזכרון האצטדיון ובשל היותו ריאה ירוקה אותה ניתן לנצל כעת לצרכי הציבור הרחב ובחינם. שטח זה מתחבר גם ברמה השכונתית לזהות של קריית אליעזר שתוכננה כשכונת גנים עם רצף שטחים פתוחים המתחברים לטיילת השכונתית. הדבר מתאפשר הודות לכך שאני מרכזת מעל 500 יח"ד חדשות בשבעה מגדלים בעלי 18-24 קומות.

מבחינת ערכים כלכליים, בהשוואה לתכנית העירייה ההצעה שלי מכילה יותר יח"ד (מעל 500 לעמת 460 אצל העירייה) ויותר שטחי מסחר. ניצול חלק מתשתית וריהוט האצטדיון יכול לחסוך בהוצאות הבניה.
ברמה העירונית קשרתי את האצטדיון, במהותו מבנה סגור ואינטרוורטי, עם הסביבה שלו ובראש ובראשונה עם השכונה עצמה. זאת על-ידי פתיחת כניסות רבות בקומת הקרקע ועל-ידי חיבורו באמצעות רחובות, שבילים ושצ"פים המובילים לנקודות ציון חשובות באזור- טיילת השכונה, כיכר מאירהוף ובניין אגד הישן הסמוכים.
במעשים אלו שמרתי על זכרון וזהות האצטדיון עבור האנשים שהכירו וחוו אותו, בתקווה שגם אנשים אחרים או צעירים שיכנסו בעתיד לאתר יוכלו להרגיש באווירה הייחודית ולהבין שפעם היה כאן משהו משמעותי שראוי להיזכר.