מעונות סטודנטים – מודלים חדשים של הביטאט
פרויקט גמר 2012 // המכללה למנהל ראשון לציון, החוג לעיצוב פנים

עוני, הגירה, הזנחה וקשיי הסתגלות הם מנת חלקו של רחוב הצפירה, הממוקם בשכונת נווה אליהו בראשון לציון.
סדרת נטישות מאפיינת את השיכונים ומותירה את הדיירים קשי-היום עם הזנחה קשה, מראה נטול אינדיבידואליזם ועם תחושת ארעיות.

עיריית ראשון לציון יזמה הצעה לשילוב מגורי סטודנטים באותם שיכונים. אלו ישמשו כמאיץ וכמוכלל חדש לשכונה הקשה, אשר מאוכלסת ברובה בעולים מאתיופיה ומרומניה, ,ברובם - מובטלים.
התוצאה האדריכלית משמרת את סדרת הנטישות שפוקדת את המבנים מזה 50 שנים, ובו-זמנית מעניקה לתושבים הותיקים והחדשים מקומות מפגש אלטרנטיבים. זאת, על-ידי חשיפת גרמי המדרגות המקוריים ושילובם עם מהלכי מדרגות חדשים ומשטחים ''צפים''. אלו אמורים לבטל את הארעיות ולתת לתושבים מקומות מפגש חדשים.
הטיפוס החיצוני על המבנה מפגיש את העולים והיורדים בין הדירות ובכך נוצרים מפגשים, דיאלוגים, הכרה - וכבוד הדדי. הרעיון לתכנון זה הגיע בעקבות חקירה ממושכת, שחשפה חסר משמעותי במקומות מפגש בשכונה. הדיירים חיים בביתם, רובם אינם מתעניינים כלל במה שמתרחש מחוץ לדלת הבית, וגם אין להם הזדמנות לאינטראקציה, אם היו רוצים בכך. התוצאה היא שהשיכונים בעלי מראה של עזובה נטושה וחסרת חיים.

הסטודנטים, מטבעם, הם אוכלוסיה ארעית. מגוריהם זמניים ולכן הוחלט לשלב את יחידות המגורים שלהם על גג הבניין, בתיבות זכוכית מודרניות. ה''תיבות'' משתלבות בבניין, שעד כה נשא אופי קומוניסטי ועתה קיבל אופי מחודש. תיבות הזכוכית נבחרו, בין השאר, בשל העובדה שזהו אינו מבנה קונסטרוקטיבי כבד וניתן לבנות אותו ולפרק אותו בקלות, מבלי להותיר צלקות בבניין - בניגוד לחותם שהשאירו נטישות העבר.
התיבות מתוכננות בשלוש קבוצות, כאשר בכל קבוצה ארבע יחידות. גודלן זהה: כ-25 מ''ר, והן מאפשרות לענות על כל צרכיו הביתיים של הסטודנט.
יחידות הזכוכית עוצבו בשילוב של פלדה וכולן פונות אל עבר הרחוב. הן חושפות את הסטודנט הדייר לאינטרקציה המתרחשת בחוץ, לאור היום, ומאפשרות לו להרגיש כחלק מהכלל, גם כשעליו לבלות שעות רבות בלימוד בחדרו. זהו עניין משמעותי עבור סטודנטים רבים, שלעתים חשים ''כלואים'' בביתם.

על גג המבנה, בין יחידות המגורים, תוכנן מטבח קהילתי. המטבח מיועד לחבר בין התושבים הוותיקים ובין החדשים וליצור חוויה מגשרת בין העולמות השונים. המטבח התעשייתי מכיל משטחים נרחבים ליצירה; הן קולינרית והן עיצובית; וגם אלמנטים מן המקורות הקהילתיים של התושבים הותיקים, כגון טאבון ומנגל.
המטבח, הממוקם בקצה המבנה, משמש כיחידה רטובה החודרת ושוזרת את מגורי הסטודנטים ומכילה את הפונקציות הרטובות של כל תיבה: מטבח, מקלחת, אסלה וכיור. כך, נוצר אלמנט מערכתי חכם, מעין עמוד שדרה המכיל את הפונקציות הרטובות של תוספות הבנייה החדשות.

מעל ליחידות הסטודנטים, תוכננו שלושה גנים פסטורליים. הגנים משמשים מקום מפלט מהלימודים, כמו גם מקום מפגש ציבורי.
בגנים, שולבו משטחי דק כהים, צמחיה מרובה ואף בריכת נוי - המשקפת את השמיים התכולים. בימים חמים, ניתן לנצל את החלל למסיבה גדולה, למפגשים, למרגוע, ללמידה בחוץ ואף ניתן להעלות את מטעמי המטבח ולהנות מאכילה סביב בריכת הנוי, בין שטחים ירוקים ומוצלים.

המבנה המחודש, עם תוספות בנייה מחומרים איכותיים ועם האלמנט המשמעותי של גרמי המדרגות החיצוניים, יאפשר לשקם את השכונה: באמצעות הפונקציה הפשוטה אך המשמעותית ביותר של מגורים, מפגש וכבוד הדדי.