פרויקט מגורים ברחוב השומר חיפה, פרויקט שנה ד' 2010 , טכניון חיפה
מנחה: אדר' אורי כהן  ARC' URI COHEN   

רח השומר,רחוב בפאתי הדר, אזור שלא שייך לאף אחד לא נדרש ע"י אף אזור.צמיחה היסטורית והתפוררות חברתית ופיסית בשלב מוקדם. ההרס והנטישה של העיר התחתית מחלחל ומפרק אותו מהצפון. מחלף הגיבורים חונק אותו ושואב ממנו חיות וצמיחה מהמזרח. רחוב עם קצה אחד צפון מערבי נפגש עם שוק תלפיות הלב הפועם של הדר. מפגש לא ממומש.

האוכלוסיה התחלפה מימיו הראשונים מבאי חומות חיפה, הרחוב נהיה כור היתוך של עולים ממזרח אירופה ומאתיופיה, דיירים ותיקים שמפאת גילם ומצבם הסוציאואקונומי נבצר מהם להתקדם במעלה הכרמל, משפחות ערביות מכפרים בגליל ששום מקום בעיר הגדולה לא היה מאפשר להם לקיים את אורח החיים שהם רגילים אליו במגורים במבנים נמוכי קומה שהם יכולים להשתמש בהם בשלמותם למגורי המשפחה המורחבת.

בהנחה והוטלה משימת התכנון של הוספת 120 יח' דיור לאיזור שבור זה, כאשר התמהיל הוא מגוון בדירות קטנות בכמויות שונות ופונקציות ציבוריות המאחדות את כל המשתמשים החדשים. נשאלת השאלה למה שמלהתחילה אזור כזה יצטרך תוספת יח' דיור?

פיתוח עתידי של אזור זה יבוא כדיקור נק' ברצף של התערבויות באזורים הנטושים של חיפה בסביבת הואדיות סאליב ורושמייה, אזורים שמאז הפרעות נותרו נטושים וטעונים במחלוקות פוליטיות. האם כל התערבות של בינוי חדש היא בהכרח התחלה של ג'נטריפיקציה? האם זה פשוט יעביר את הבעיה למקום אחר? מבחינתי המשימה היא למצוא דרך להתערב באזור ולמצוא פתרון ספק אוטופי, ספק פרקטי ובמידה CASE STUDY להתערבויות דומות בקנה מידה זה או אחד במקומות עירוניים הסובלים מאותם הסימפטומים של פגיעה/ ההיסטוריה של הרחוב מלמדת על חיי רחוב וקהילה שוקקים.

גם היום נותר הקשר בין התושבים ותחושת השייכות. החסימה של נוף הואדי והמפרץ יכולים לגרום לאוכ' המקומית תחושה של זלזול וחוסר כבוד כלפיהם. לכן יצירת בינוי חדש לחלוטין לאוכ' חדשה ועמידה באופן מוחלט תהיה טעות. תושבי הדר נאחזים באפשרות לגור שם כי בהכרח אין להם מוצא אחר למגורים בעיר. המשימה היא למצוא דרך להעלות את איכות הרחוב והשכונה ועם זאת להשאיר את תושביה עם כבודם וביתם.

למרות הבעיה שהגשר יוצר הוא מהווה גם פוטנציאל משיכה לאוכ' חזקה ועמידה יותר. גשר הגיבורים הוא עורק תחבורתי חשוב למטרופולין חיפה, התחברות מקומית אליו יכולה לאפשר קישור לכל הלויינים של העיר. המקום הזה שבו הרחוב פוגש בגשר צריך להתפס ברובד העירוני כנ.צ וברובד השכונתי כ'סף'. 

"תקיפת השאלה"
מציאת נק החיכוך בין קהילה זו ואחרת ובחינת מידת השילוב בין השתיים. הבנה של היתרונות שבסיטואציה לאוכ' מקומית ולאוכ' נכנסת חדשה. שימוש באיזור הנמצא ברקמה אורבאנית ועם זאת אינו מוגדר בשום אופן יוצר אפשרויות לדיור שלא בהכרח נראה בצפיפות אורבאנית. האיכות הבלתי נדלת של הרחוב היא הנוף לים והנוף לואדי שמאפשר המדף הטופוגרפי שיצר הגשר.

הצהרת האדריכל -
סף לרחוב שהוא מיקרוקסמוס של הסביבה.
הד לתצורה הטופוגרפית ולתצורה החברתית שהייתה ומתחדשת ותדע להתחדש בעתיד. 

שילוב של כמות כה גדולה של יחידות מגורים מצריכה את החשיבה על האוכלוסיה לה יהיו מיועדים המגורים, בחרתי למצוא דרך לשלב את האוכלוסיות החיות ברחוב כיום ואורחות חייהם עם דיור לאוכ' יותר חזקה. במקרה הזה השילוב של הגשר כמוקד תחבורתי חשוב יכול לקדם מגורים באזור מאחר וניתן להגיע בקלות בעזרת תחבורה לכל מקום במטרופולין החפאי. המגורים צריכים לשלב יחידות דיור צמודות קרקע בעלות נגישות לקהילה לאוכ' המבוגרת ולמשפחות הגדולות וכן מגדל שישלב טיפולוגיית מגורים מסוג חדש של דירות בעלות משרדים למשפחות שבהם אחד מהמפרנסים בוחר לעבוד מהבית.

המתחם שנוצר הוא כיכר שכונתית התופרת באופן אורגני קצה חדש לרחוב ומכילה בתוכה פונקציות קהילתיות כגון גן ילדים ומרכז קהילתי וכן תצפית לנוף המפרץ והואדי.

המגדל שמחבר את הרחוב עם הגשר מהווה את הקישור העירוני של המתחם כנק' דיקור אורבנית שתהווה גם נ.צ ברחב העירוני. המגדל מתחלק ל3 מגדלים - שניים הם מגורים ואחד הוא משרדים שמהווה מבודד אקוסטי לגשר כלפי המגורים. כל קומה במגדל מכילה שטחים ציבוריים לקיום יחסי קהילה ושייכות לדיירים, דברים שחסרים בטיפולוגיית המגדלים של היום. חלקים מהקומות במגדל המשרדים מהוות גינות לדיירי המגדל.  אזורי המגורים במגדל פונים לכיוון דרום מערב דבר המאפשר צפייה לנוף מחדר המגורים ואור טבעי בשעות הערביים. לכל דירה יש את האפשרות להתחבר למשרד באגף השני של המגדל וזאת דרך גשרון באטריום. למשרות שחזית השניה של הדירות פונה אל האטריום, שקיפות המגדל מהחזית הצפונית ומהגג מאפשרת אוורור וחדירת אור גם לאזור זה בדירות. למגדל ישנה שכבה נוספת של מעטפת שמאפשרת בידוד אקוסטי כלפי פנים המבנה ומרפסות פתוחות לנוף בשביל משרדים. הגישה מהגשר היא אל תוך מבנה המשרדים ולקומת המרכז הקהילתי כך שישנה גישה ישירה לאנשים מחוץ לשכונה למתחם.

הדירות הנגישות לאוכלוסיה המבוגרת קרובות לכיכר וצופות על הפעילות השוקקת כך שגם בבינוי החדש יוכל להישמר הקשר הקהילתי החזק שקיים ברחוב של היום למרות התפוררותו. הפונקציות הקהילתיות כגון התיאטרון שצופה לנוף במפלס הקרקע וגן הילדים מאפשרים פעילות קהילתית לאורך שעות היממה למגוון הגילאים.

לסיכום זהו לא פרוייקט שמנסה לטפל ברחוב באמצעות ג'נטריפיקציה אלא להמנע מכך ולמצוא דרך לשב בין האוכלוסיות ע"י סיפוק הצרכים של שניהם. תוך שימוש ביתרונות שהמקום מספק לנו זהו הנוף והקשר התחבורתי. הריק שבין הגשרים הוא ההמשך האורגני של הרחוב  ועל כן אולי גם הנקודה שתחיה את הרחוב.