לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | 32 | 33 | | | |
|
שכונה ד’ היא השכונה הצפונית ביותר בעיר באר שבע. בנייתה החלה ב-1957 במסגרת פרויקט השיכון הציבורי של שנות ה-50. רוב בתיה רבי-קומות. בשל גודלה בשטח ובאוכלוסין, השכונה נבנתה בשלוש תקופות בנייה שונות בסדר הבא: ד’ מרכז, ד’ צפון וד’ מזרח. ד’ מרכז, בה אני פועלת, היא שכונת ילדותי. כיום שכונה ד’ היא האזור החלש ביותר בבאר-שבע מבחינה חברתית-כלכלית. רמת ההשכלה של התושבים נמוכה בהשוואה לאוכלוסיה בישראל, ורמת ההכנסה בה נמוכה אף היא. תדמיתית, השכונה נתפסת כאיזור עוני, פשע וסמים.
מתוך האידיאולוגיה של התכנון המודרניסטי שהובילו אדריכלי התקופה, בחרתי לנתח את החלקים המוצלחים שעמדו בבסיס התכנון, כפי שהם שמורים בזכרונות ילדותי וחיי משפחתי בשיכון. הפרויקט מבקש לשמר את הערכים המבטאים צניעות, פשטות, קהילתיות ואחריות הדדית. כל אלה הולכים ומתמעטים בצורות המגורים של ימינו, ויש מקום להחיותם. הפרויקט מציע בינוי חדש, אשר שואב את עקרונותיו מניתוח המצב הקיים, ומנסה לשמרם בדגשים התואמים את ימינו.
השכונה התכנון החדש של השכונה מציע בינוי חדש המתבסס על הגריד השכונתי המקורי אשר כולל את צירי התחבורה ושבילי הולכי רגל המרשתים את השכונה. השכונה מחולקת ליחידות כפריות בהן מתקיימת תנועת הולכי רגל ואופניים בלבד ומציעה טיול מגוון בין בניינים, דרך בניינים ולצד שטחים ציבוריים פתוחים. בתוך היחידות חניון תת קרקעי שהיציאה והכניסה אליו מייצרים גינות קטנות או שדרות עצים. הגריד חותך גוש ספירלי שמאפיין כל יחידה כפרית ומייצר בניינים משותפים בני 5 קומות לצד שטחים ציבוריים פתוחים המייצרים מפגשים קהילתיים. הבינוי החדש מייצר הרבה מאוד מקומות מפגש מעניינים ואינטימיים. בחלק מהיחידות תוכנן בניין בן 12 קומות שנהנה ממרקם שכונתי המקיף אותו ומאפשר לו להשתלב בתוכו. את היחידות המערביות חוצה שביל אלכסוני אשר מפנה את התנועה והמבטים לכיוון המתנ"ס החדש שתכננתי במסגרת הפרויקט. לאורך האלכסונים מוקמו מבני ציבור קטנים (גני ילדים, בית כנסת, בית קפה וכו').
המתנ"ס הבור בלב שכונה ד’: בגבול המערבי של השכונה חפורה מחצבה בה כרו תחילה הביזנטים, ומאוחר יותר התורכים, את האבנים לבניית עריהם. לאתר חשיבות גיאולוגית, והוא מאפשר חלון הצצה לתקופה של לפני כ-16 מיליוני שנים, בה זרם במקום “קניון באר שבע-עזה”. עומקו של הבור 30 מ' ורוחבו כ- 200 מ'. במסגרת הפרויקט תכננתי מבנה רב תכליתי - מתנ”ס שהופך להיות המרכז החדש של השכונה, ומשלב קהילה, חינוך, פנאי ותעסוקה. המבנה משרת את אנשי השכונה ושכונות נוספות סביבו - הוא מהווה גשר בין שכונה ד’ לשכונה ב’ מדרום, ומחבר חלקים שונים של השכונה. המבנה מורכב ממערכת של חמש קומות אופקיות המחוברות אחת לשניה ע"י בניין תנועה אנכית. כל קומה מהווה פונקציה אחרת של המתנ"ס: שבט צופים, "גיאוטק" (מרכז מדע העוסק בגיאולוגיה), מועדון קשישים, מבנה מרכזי המכיל ספריה אודיטוריום אולם ספורט וחדרי חוגים ובקומה האחרונה מכון כושר. הבניין צומח מגובה 15(-) מ' עד לגובה של 20 מ' כאשר במפלס השכונה תוכננה מערכת גשרים המחברת את השכונות הסובבות את המחצבה.
|