לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
 1 |  2 |  3 |  4 |  5 |  6 |  7 |  8 |  9 |  10 |  11 |  12 | | | |
|
תפיסה אחרת לתכנון בנין מגורים משותף - הבית עם הרחוב הפנימי
בנין המגורים המשותף אינו נתפס על ידי כקורת גג בלבד אלא כמקום שנועד ליצור חוויה רגשית עמוקה ותחושת שייכות והזדהות עבור מי שגר בו.
פרויקט המגורים שתוכנן על ידי בצומת הרחובות פנחס רוזן ודבורה הנביאה ניבנה על מגרש שלכאורה הכתיב תכנון "בית מגורים משותף רגיל". בניגוד למרבית בתי הדירות הנבנים כיום, היוצרים סביבה אנונימית ואחידה, בה הדייר מגיע לדירתו הפרטית דרך לובי מנוכר, כאן נעשה ניסיון ליצור משהו אחר. ניסיון לבנות בנין שתרומתו למרחב הציבורי, שאת גבולותיו הוא מגדיר, תהיה משמעותית, ומקום מגורים שבו הדייר ירגיש "כבתוך ביתו" מרגע כניסתו למגרש ועד להגיעו לדירתו הפרטית.
בתכנון המבנה ניסיתי לשמור על אותם קודים תכנוניים שעליהם הייתה מושתתת מאז ומעולם אותה האדריכלות שעמדה במבחן הזמן ושבה האדם הרגיש בבית. ההליכה מהרחוב הציבורי ועד לדירה הפרטית היא דרך רצף של חללים או אזורי מעבר הנפתחים האחד אל השני, והמביאים אותך הביתה באופן הדרגתי- לא מלובי וחדרי מדרגות סגורים. לצורך כך במרכז המגרש תוכנן "רחוב" פנימי שממנו נכנסים לדירות ושאליו מופנות חזיתות הדירות. הפניית חזית הדירות ל"רחוב" הפנימי נתנה גם תשובה לבידוד הדירות מרעש במגרש הממוקם בצומת של רחובות ראשיים.
התרומה של הבנין לרחוב הפנימי (ולמרחב הציבורי שמסביבי) שאת דפנותיו הוא מגדיר, נוצרה באמצעות המרפסות, החלונות הגבוהים, ושפת הפרטים והחומרים שמהם מורכב הבניין. לכל דירה ודירה קיימת גישה ישירה פרטית וחיצונית מה"רחוב" הפנימי. לדירות הגן שבקומת הקרקע הכניסה מתבצעת דרך הגינה הפרטית הצמודה לדירה. לדירות בקומות העליונות הכניסה דרך מרפסת פתוחה פרטית הצמודה לכל דירה. הגישה למרפסות הכניסה היא באמצעות 4 מגדלי מדרגות פתוחים ומעליות חיצוניות.
אופיו של הבינוי לרבות השימוש בחומרי בניה טבעיים כמו טיח, ברזל ואבן כורכר יצר מקום שבו אנשים מרגישים בבית. בבנין זה הוכח כי ביישום שפה אדריכלית הנותנת מענה אנושי לציפיות של אלה החיים בתוכו ודיאלוג אמיתי בין הבית למרחב הציבורי- הסביבה, ניתן לייצר ביקושים שרווח כלכלי בצידם. אימוץ התפיסה האדריכלית הייחודית שעמדה מאחורי הקמתו של בנין מגורים חדש זה, על ידי היזם שנתן בו אמון, התברר לא רק כערך סביבתי ותרבותי אלא כערך שתורגם לכדאיות כלכלית. בפרויקט זה הוכח כי עבור מקום שבו אנשים מרגישים בבית הם מוכנים לשלם והרבה וזאת למרות מיקומו של הפרויקט בצומת של רחובות רועשים.
|