מרכז מורשת והנצחה למערך הגנה אווירית (הגנ''א) בצומת משאבים בנגב

מערך ההגנה האווירית הינו חדשני ודינאמי, מצוי בכוננות מתמדת והולך וצובר חשיבות אל מול האיומים המתדפקים על דלתותינו בחזיתות השונות. המערך נדרש לבית בו יוכל להתגאות, מקום לחשיפת מורשת הגנ''א לציבור הרחב, לשימור עברו של המערך ולהנצחת הנופלים, מרכז שיהווה אבן דרך (LANDMARK) בין שדה בוקר ובה''ד 1 בדרום לבין באר שבע  ועיר הבהדים. המרכז המתוכנן, שצורתו הדינמית אורכנית ואופקית, נצפה מצומת טללים ומכביש 40, פורץ מהקרקע המדברית אל השמים, ובאותה עת משאיר רגל דרוכה בקרקע.

חזון התכנון - הוא לעצב פרוייקט מרשים וייחודי, אשר נותן כבוד לנופלים לסביבה, למבקרים, ולמשרתים בבסיס.

תפיסת בינוי השטח - הבנין, בעל מורפולוגיה זורמת ודינמית, מקשר היטב בין מערך התנועה הלינארי של הביקור בתצוגה לבין מערך התנועה החיצוני, ו''תופר'' בצורה טובה את כל חלקי הפרוייקט.

אלומת היזכור - היא האלמנט הורטיקלי היחיד בבנין, וכך היא בולטת בייחודה, מחדירה אור עליון אל חלל ההנצחה, ונראית למרחוק.

גאומטריית פיתוח השטח והמרכז הבנוי - מושתת קרניים הפונות לאזימוטים שונים כשם שמערך ההגנה האווירית נתון בכוננות מתמדת לירי לכל כיוון איום פוטנציאלי אפשרי בכל זמן נתון.

חווית הביקור - משופעת במבטים ארוכים והצצות למוקדי עניין עיקריים כגון אולם היזכור, ''אלומת'' היזכור, החצר הפנימית והחלון לבסיס. בנוסף, משולבים מבטים החוצה, דרך חלון סרט תחתון אל אמת המים הזורמת לאורך המבנה, ואל השמיים מהצד השני. ההתמצאות - קלה.

מערכת התנועה - ברורה, פשוטה ונגישה לכל, תוך המנעות מצורך אינטנסיבי במעקות. אור טבעי רך ומסונן מלווה את התנועה בבנין.

גמישות - המבנה מאפשר גמישות מירבית בתצוגה, עם מערך תנועה  אשר ייקבע ע''י התצוגה עצמה. מבחר החללים מאפשר קיום מגוון אירועים גדולים בקבוצות, בתיאטרון החפור, בחצר הפנימית  באודיטוריום ובחלל המשותף לאולם ההנצחה ולרחבת הכניסה, כמו גם אירועים לקבוצות קטנות יותר וליחידים בכיתת ההדרכה בפינות הישיבה הפזורות, ב''אלומת'' היזכור ועוד.

יעילות התכנון - הבנין מתוכנן ללא מסדרונות, והוא משלב בין מערכת התנועה למערך התצוגה. באופן זה, יש חיסכון בשטחי הטרה, והתאפשרה הגדלת חלק משטחי הנטו, כגון המבואה הראשית והמזנון, מבלי לחרוג מסך שטחי ברוטו.

חומריות המבנה - בטון חשוף לבן, מונוליטי.

מציאת יחסי הגומלין הנכונים בין הבסיס למרכז המורשת היתה מרכיב מרכזי בתכנון. נראה לנו חשוב שהמרכז לא יהיה נטע זר, מופרד לחלוטין מהבסיס, וחיפשנו דרך לתת לבסיס ,ולחיילים המשרתים בו, ערך מוסף באמצעות הפרוייקט, תוך שמירה על  כל כללי ההפרדה הנדרשים בהיבט הבטחוני והבטיחותי.

מיחזור מים - תוכננה, בשיתוף ''החברה למים מושבים'' (המתכננת פרוייקט דומה בבסיס חצרים) מערכת האוספת את המים האפורים ממבני המגורים בבסיס, מסננת ומטהרת אותם, ומזרימה אותם אל הפרוייקט, שם היא הופכת לאמת מים פתוחה, משולבת בבריכות קטנות, ( אפשר גם לשלב בריכת נוי בבסיס,באיזור חדר האוכל) הזורמת לאורך המבנה ומשמשת גם להורדת הטמפרטורה בבנין. אמת המים מגיעה עד לחורשה, שם ייאספו המים לראש מערכת השקיה, וישמשו להשקיית הצמחיה אשר תינטע בפרוייקט. אנו מאמינים שבדרך זו, המשלבת בין הבסיס לפרוייקט ביישום קיימות, יחוזק הקשר בינהם.

חלון לבסיס - בדופן הדרומית של המבנה, באיזור  יציאת המבקרים לתצוגות החוץ, מתוכננת בריכת השתקפות. בנקודה זו, שם קצה הבנין מתחפר בטופוגרפיה, מנוצל הפרש הגובה ליצירת פתח  (בגובה כשלושה מ' מעל פני המים), אשר נמצא למעשה בתוך הבסיס ומהווה חלון, דרכו ניתן לצפות מהבסיס אל הבריכה והמרכז מחד, ומאידך לא מתאפשרת גישה פיזית.

צמצום נוכחות הגדרות -  מתוך כוונה לצמצם את נוכחות הגדרות, פותח חתך המסווה אותן בטופוגרפיה.

חניה - רחבת כניסת המבנה המקורה ותחילת מסלול תצוגות החוץ תוכננה לצד החניה היומיומית בכדיי למנוע הליכה ארוכה תחת השמש המדברית הקופחת.

צוות המתכננים:
1. קימל אשכולות אדריכלים:
איתן קימל
מיכל קימל אשכולות
אילן כרמי
יאיר וייס
מור גלפנד
מיכאל חיניץ
עמרי רון
יערה גונר
 
WAWA  . 2 אדריכלות ירוקה
 
3. נחלת הכלל - תכנון המרחב הציבורי שלנו