הזקן והים

מסעדת "הזקן והים" ממוקמת בהאנגר על רציף הנמל העתיק של יפו, ונפרשת על שטח של 900 מ"ר. בבסיס התכנון התמודדנו עם עיצוב בתחומי האנגר עם הנחיות שימור מחמירות.

הזקן והים הינו מוסד יפואי אותנטי של עשרות שנים, אשר החליט לעבור למיקום חדש, האנגר ששימש את דייגי יפו וסירותיהם לאורך עשרות שנים עד שננטש מחמת התיישנות המבנים והסכנות הטמונות בכך.
כמו בצדק פואטי המיקום של מסעדת דגים משמר את זיכרון אבות אבותיו של הבעלים שסירות הדייג שלהם שוכנו בחלל זה בזמנים עברו.
מהמקום הזה ומתוך חיפוש אחרי דו קיום יהודי ערבי צמח הקונספט העיצובי של המקום.

המקום שזור אלמנטים מעודנים של אדריכלות מקומית יפואית אבל עם תפיסה מודרנית של שימוש בחומרי גמר מעודכנים, למשל 6 קשתות שיוצרו מעץ ולא מאבן כמקובל, רצפת המסעדה חופתה מאריחי בטון כמקובל בבתים יפואיים עתיקים אך במקום עיטורים יצרנו רצפה מפוקסלת מאריחים בגווני צבע אחידים היוצרים בצורה מטאפורית את דרך יפו אל ירושלים. מהים דרך השפלה אל היערות הירוקים המקיפים את ירושלים.

אלמנטים מהים עוצבו בראיה חדשה כמו שלל מנורות רשת דייגים התלויות באוויר כמו מציגות לראווה את שללם, אך שללם אינו דגים אלא כדור אור זורח. תאורה נוספת עוצבה כמדוזה המרחפת במים.
מגבלות השימור המחמירים לא אישרו שום מגע עם מעטפת המבנה כולל עמודים ותקרות, כך שקומה שלמה שהוספנו ניצבת חופשית בחלל מאפשרת לתקרת השימור לחלוף בין החללים השונים ללא הגבלה.
קיר הכניסה הראשי מסמל את הים ואת שוכניו. מפל בגובה 4 מטר ממנו פורצים 42 חרטומי סירות דייג מיותמות כמו סירות רפאים שמדגישות את כוחו של הים.

הבר עשוי מלוחות עץ מדמות קליפות סירות דייג. משטח הבר העליון ממתכת חלודה.
חלקה הקדמי של המסעדה פונה אל רציף הנמל וחלקה האחורי פונה אל סמטאות יפו העתיקה, מה שמאפשר קיום אירוע נפרד מהמולת המסעדה. בהקשר זה בקומת הגלריה תוכנן חלל פרטי המשקיף על הנמל ועל הסועדים שבקומת הקרקע.

השירותים מוקמו אף הם בקומת הגלריה וחופו בקרמיקה מיוחדת מעשה ידיים המדמה צדפות בצבעי טורקיז מהים.
שולחנות המסעדה כמו קיר הבר מדמים שברי דופן של סירת דייגים שעברה אינספור צביעות וקיר הבר האחורי חופה באבץ עם מסמרות ממש כמו מסמור של דופן אנייה.