הרחבה בקיבוץ הרדוף - עשרה בתים צמודי קרקע

הפרויקט: שכונה של 10 בתים צמודי קרקע על מגרשים של 500 מ"ר.        
המיקום: קיבוץ הרדוף.                                                                   
הבניה: מרוכזת באחריות הקיבוץ.                                             
מתכנן: דרור צור
שותף לעבודה על הפרויקט: אדריכל אמיר ברילנט

השכונה כוללת שישה בתים שהם חלק מדגם צומח וארבעה בתים שתוכננו עבור משפחות באופן ספציפי. המשרד תיכנן בפרויקט את תוכנית הבינוי, את תוכנית הפיתוח של השכונה, את הבתים ואת פיתוח המגרשים. אני אתמקד במסגרת הזאת במבט על העיצוב החיצוני של הבתים.

העבודה האדריכלית במשרדי קשורה ונולדת מתוך האנתרופוסופיה שהיא תפיסה רוחנית של האדם והעולם. השקפת עולם זו מובילה ליישומים בתחומי חיים רבים. המוכר ביותר מביניהם הוא חינוך וולדורף, אך יש גם יישומים ברפואה, חקלאות, חינוך מרפא, אמנויות פלסטיות, אדריכלות ועוד.

על פי השקפה זו אנו נמצאים בזמן שבו על האדם ליצור מחדש קשר פנימי ער ופעיל עם עולמות הנפש והרוח; עולמות שבהם האדם נמצא- מבלי להיות מודע לכך- בזמן השינה ובין מוות ללידה חדשה; עולמות אשר היו פתוחים יותר עבור בני האדם בזמנים קדומים ובתהליך הדרגתי נסגרו בפניהם. האדריכלות, מעצם טבעה, לקחה וממשיכה לקחת חלק פעיל בתהליך הסגירה הזה על ידי בנית קירות ויצירת חללים סגורים שמבדילים את האדם מהעולם ומהטבע. מי שרגיש לכך יכול לחוש שקירות סמויים מפרידים אותו מהעולם ויצרים לעיתים חוויה של זרות, ניתוק וניכור. הקירות נמצאים היום בתוכנו וכל אחד כלוא בתוך חלל פנימי, כלוא בתוך עצמו ומתקשה לצאת אל העולם ואל האחר.

האדריכלות: כדי להיות רלוונטית ולתת מענה נפשי ורוחני ברוח הזמן- צריכה בעצם להפוך את הכיוון שלה, היא צריכה למצוא דרך שבה הקירות והחללים ייפתחו ויאפשרו חיבור מחדש של האדם לעצמו ולעולם; היא צריכה למצוא אפשרויות חדשות כדי לרכך את הגבולות הנוקשים של העולם החומרי, "לתת לחומר צורה של רוח". זו שאיפה ליצור, מתוך רגש אמנותי, אדריכלות חיה ודינמית אשר תביא איכויות וצורות שיוכלו לתת לקיר ולחלל משמעות וחיים חדשים. צריכה להימצא דרך לגלות את הרוח באמצעות החומר, דרך שבה "הבית" יפתח נתיבים חדשים אל הרוח.

אדריכלים ומעצבים רבים כבר מרגישים את הצורך הזה ומחפשים איכויות אדריכליות חדשות, אני- כמותם, מנסה ליצור שפה אדריכלית שתהיה ביטוי אמנותי אותנטי להשקפה זו. בבניית בתי מגורים בעלויות נמוכות, הדרישות הפרקטיות והמגבלות החוקיות והכספיות יוצרות בדרך כלל תנאים לא קלים למי שרוצה להביא גישה אמנותית  ושפה צורנית חיה ודינמית יותר. חלקי הבית בהם יש מעט יותר חופש יצירתי הם הגגות, הפרגולות, המרפסות, החלקים היותר ציבוריים של הבית וכמובן הצבעים וחומרי הגמר. הטכניקה שבה אני יוצר את הצורות של הבתים והפיתוח היא באמצעות פיסול בפלסטלינה. אני עובר מסקיצות של תוכניות בדו מימד לפיסול חופשי של המבנים בפלסטלינה. אחרי התהליך של יצירת הצורה של הבית כפסל תלת מימדי,  משרטט את המבנה  בדו מימד ואחר כך בודק אותו בתוכנת סקצ'אפ כדי להגיע לרזולוציה גבוהה יותר ולהציגו ללקוח.

פרגולות: נותנות בו זמנית מענה לכמה פונקציות-  הצללה של מרפסות, הגנה על פתחים וקירות מבחינה אקלימית, מעטפת רכה יותר סביב הבית שיוצרת תווך נושם בין הקירות הקשים לסביבה הטבעית וכמו כן גם אפשרות לצורות חופשיות ודינמיות יותר.
גגות: אני משלב בין גגות שטוחים וגגות משופעים. גגות שטוחים בחלקי השירות וגגות משופעים בחדרים או חללים גדולים; החלל הפנימי של הגג משמש כדי לתת להם גובה ועיצוב מיוחד. אני עובד עם גגות הרעפים באופן חופשי ומשתמש בהם כדי לתת לבית כיוון וצורה.
אני מדגיש את המעברים בין הקומות ומשתדל  לתת ביטוי חיצוני לחלוקות הפנימיות של הבית וכך מאפשר עבודה צורנית  מורכבת ועשירה יותר.