תחרות לתכנון דגמים בשכונת הרחבה, בקיבוץ בצפון הארץ

במסגרת תחרות האדריכלים שבה השתתפתי, התבקשתי להציע תכנון להרחבת שכונה בקיבוץ בצפון הארץ, תוך התייחסות למספר פרמטרים שונים ותוואי שטח המציב אתגרים לא פשוטים.
בהיותי עוסקת בתחום זה שנים רבות וחשופה למגוון רחב של פרויקטים מסוגים וצרכים שונים, אני מבססת את עבודתי על תכנון אדריכלי המשתלב עם הנתונים הטבעיים של המגרש, אך בו זמנית גמיש מספיק כדי לאפשר צמיחה והתפתחות.
תכנון פרויקט ההרחבה אפשר לי לעשות זאת, שכן דרש ממני התייחסות לנתונים רבים על מנת להציע פתרונות נכונים ומתאימים.

פרויקט התכנון אליו נדרשתי להתייחס במסגרת תחרות זו, כלל 30 מגרשים בגודל של 600 מ''ר כל אחד, כשבכל אחד מהם בית דו-משפחתי בגודל של בין 120 מ''ר ל- 200 מ''ר. מדובר בשכונת הרחבה, המיועדת למשפחות צעירות, בתחילת דרכן, המעוניינות לגדל את ילדיהן באווירה כפרית, ירוקה ושלווה. ובשל כך, על הפרויקט להציע מענה מתאים ולאפשר לכל אחת מהמשפחות מבנה נכון, שישרת את צרכיה ויהווה חלל נוח, המותאם, במקביל, גם לגודלה של המשפחה עצמה. בנוסף, מדובר בשכונה המתוכננת על מדרון תלול מאד, הדורש התייחסות בעת התכנון לתוואי עצמו.

על מנת לבצע תכנון מתאים, בהתאם לכל הפרמטרים השונים, עמדו בפניי מספר מטרות, שהיוו עבורי נקודות המוצא לתכנון הפרויקט:
חלוקה ליחידות גיאומטריות – על מנת להקטין את מסת המבנה ואת מראה השכונה כולה, החלטתי לחלק את מסת המבנה למספר יחידות גיאומטריות, הנפרדות זו מזו. את ההפרדה השגתי באמצעות שימוש בחומרים וגווני צבע שונים.
שילוב המבנה במדרון הקיים – מכיוון שזהו מדרון תלול, היה עליי להתייחס לתוואי השטח ולתכנן את המבנה, כך שישתלב עד כמה שניתן בנתון זה, וכל זאת מבלי לגרוע בעיצובו וסגנונו.
ניצול נכון של תוואי השטח – כדי לנצל נכון את תוואי השטח וליהנות גם מיתרונותיו, החלטתי ליצור חוויה נוספת ומיוחדת יותר, שתספק מענה מתאים ותנצל נכון את המדרונות הקיימים במגרש. בחרתי לתכנן גשר שעובר מעל הגינה ומוביל ישירות אל מרפסת הגג, המשקיפה אל נופיו של האזור.
שימוש בחומרי גימור מתאימים – בחירת חומרי גימור וגוונים, המשתלבים באופן מושלם ומדויק עם החורש הטבעי שבאזור, הייתה עבורי אחת הנקודות החשובות בעת התכנון, אליהן התייחסתי בשלבי העבודה המתקדמים. השתלבותו של המבנה והפיכתו לחלק בלתי נפרד מהסביבה בה הוא נמצא מאפשר חווית מגורים נעימה וטבעית יותר ומראה נכון, שאיננו בולט או מנוכר מדי לאזור עצמו.
פרטיות מירבית – מכיוון שקהל היעד הן משפחות צעירות, המעוניינות בסביבה שקטה יותר, שלווה יותר, רחוקה מהעיר ומההמולה, הבחירה שלי בתכנון מבנה, המציע את הפרטיות המרבית, הייתה חלק בלתי נפרד מהתכנון ולכן דרשה ממני שימוש באלמנטים תכנוניים ועיצוביים, שיאפשרו להשיג זאת.
אפשרות להתפתחות הדגם בעתיד – אחת ממטרותיו של הפרויקט הייתה לאפשר בנייה מתפתחת, המציעה את המענה למשפחות הלוקחות חלק בפרויקט. ולכן, בחרתי לתכנן דגם מתפתח, הכולל בנייה בשלבים, וכל זאת מבלי לפגוע בדגם הראשוני.

בעת תכנון שכונת ההרחבה לקיבוץ, ניצבו בפניי מספר אתגרים שונים ויחודיים לפרויקט, איתם נדרשתי להתמודד על מנת לבצע את התכנון באופן המתאים והנכון ביותר:
הטופוגרפיה – האתגר המרכזי שעמד בפניי הינו תוואי השטח. הרחבת השכונה הינה באזור תלול וסלעי ומגרשי ההרחבה תוכננו להיבנות על צלע ההר, היוצר הפרשי גובה של שלושה מטרים בכל מגרש וכן גם בין מגרש למגרש. 
מבנה מתפתח – במקביל, מכיוון שקהל היעד של הרחבה זו הן משפחות צעירות, בתחילת דרכן, נדרשתי גם לתכנן מבנה מתפתח, המאפשר להן לגדול יחד עם הבית וליהנות משטח מתאים, בהתאם למספר הנפשות ובהתאם לצרכיה של כל משפחה ומשפחה. התכנית בסיסית מתחילה בבית אשר גודלו 120 מ''ר ויכולה לגדול עד 200 מ''ר.

אין ספק שזו הייתה עבורי חוויה ייחודית, שאפשרה לי התנסות מאתגרת ומעניינת במיוחד.