"רכשנו מגרש בשטח של כ 650 מ"ר בקצה המושב, ואנחנו רוצים לבנות בקצה שלו בית קטן בצורת קוביה כדי שתהיה לנו גינה גדולה"
זו היתה הבקשה הראשונה של הלקוחות כשפגשנו אותם.

כמובן שלבקשה הזו התלוותה פרוגראמה המכילה את שאיפותיהם לבית הקטן.
הבית אמנם גדל קצת במהלך התכנון אך בהחלט נשאר מינימאלי וצנוע במידותיו (סה"כ 200 מ"ר ב 2 קומות ללא מרתף)
עבודתנו התכנונית והעיצובית היתה בעיקר ביצירת חללים מרווחים ונטולי מסדרונות ומעברים מיותרים, ושבירת ה"קוביה".
בעבודה משותפת יצרנו בית שהגינה בו היא הדגש. ניתן לראותה מכל מקום בבית ונוכחותה והמבטים אליה הנחו אותנו בתכנון החללים.

מפתחי החלונות גדולים ויש גישה לחוץ מכל החזיתות.
מבחינה עיצובית הבית סולידי ומינימאליסטי על פי בקשת הלקוחות.
כבסיס בחרנו בגוונים של אפור ולבן שבור.
החומרים שבחרנו כולם טבעיים – יציקות בטון, אבן, עץ ופלדה.

התכנון מתייחס לשבילי הגישה ולכל המשטחים (של פנים הבית ואלו שמחוצה לו) כיחידה אחת. כולם אפורים ויוצרים תחושה שהאזורים המקורים / הסגורים והפתוחים – אחד הם. משטחי החוץ עשויים בטון מוחלק. התפרים בבטון מתוכננים על פי אזורי המעבר והישיבה. באזור הישיבה שבגינה ביצענו "שטיח" מדק באמצע משטח הבטון אשר מגדיר את הסלון החיצוני. הפרגולה עשוייה עמודים וקורות פלדה וביניהם בד אשר מצל את המקום ויוצר אווירה רכה יותר.

המטבח כולו לבן והבחירה במשטח קוריאן אפשרה חיבור נקי של הכיור.
את הצבע והחלוקה בקומת הקרקע ביצענו בעזרת הרהיטים והתאורה. יחידה לבנה מחופה בעץ מפרידה בין המבטח לפינת האוכל. היחידה בגובה 110 ס"מ ומשמשת כאזור הגשה לפינת האוכל  הרשמית מחד, ומסתירה את "הבלאגן" של פינת האוכל היומיומית מאידך.

נגיעות של צבע נעשו בגופי התאורה במטבח ובכיסאות של פינת האוכל.
המדרגות המוצנעות מובילות לקומת חדרי השינה המרווחים כשבכל חדר יש 2 כיווני אוויר.
כל חדר קיבל התייחסות לכיוון הרוחות והמבטים המשקיפים ממנו.

חדר ההורים פונה למרפסת רחבת ידיים המשקיפה לגינה. בפינת החדר ישנו חלון פינתי המשקיף לשדות הפתוחים ומאפשר זרימת אויר טבעי. חדר המקלחת של ההורים פתוח למרפסת קטנה ומוסתרת על ידי מעקה בנוי המאפשרת אוורור נוח של החדר והרגשה של פתיחות והמשכיות לחוץ.

הבית כולו פתוח לחוץ והחוץ נכנס אליו. בכל מקום ניתן לראות את הגינה או את השדות שבחזית הבית.