שיפוץ של בית שהתחיל בקטן באופן מהוסס, תוך בחינת יכולתיה של האדריכלית סמדר מוזס אורן, התפתח  בהדרגה, לאחר יצירת מערכת אמון בין לקוח ואדריכל, לכדי שיפוץ מאסיבי ורחב ששינה את הבית לבלי הכר.

תחילת הקשר בין האדריכלית לבעלי הבית לוותה בחששות כבדים, לאור העובדה שהבית עבר שיפוץ זמן קצר קודם להתקשרות, והתוצאה לא ענתה לדרישות ולציפיות הלקוחות.

טרם השיפוץ היתה קומת הכניסה חשוכה ועמוסה לעייפה ברהיטים, נישות, הנמכות גבס, עמודים אלכסוניים, זויות רבות, ואלמנטים כמו מדרגות מאסיביות עם מעקה כבד, אשר חסמו ויזואלית והותירו חללים לא מנוצלים.

התכנון עסק בחלוקה חדשה של הקומה. המטרה היתה הגדרת אזורים ברורה מבלי לאבד את תחושת המרחבים והפתיחות. לשם כך נעשתה הקפדה על זרימה בין חללים, יצירת קשר עין בין הפונקציות השונות ויצירת פתיחות לגן המקיף את הבית ומאיר אותו.

במהלך התכנון נסגרו פתחים מיותרים, צומצם שטח הבית ופתחים חדשים נפתחו במקומות המתאימים. למרות ששטח הבית צומצם התחושה שהתקבלה הינה של בית גדול ומרווח יותר.

דלת הכניסה מחופה בסרגלי עץ אופקיים בגוון דומה לעץ השזור במגירות המטבח.
במכוון, נבחרה הזכוכית השקופה כחומר החוזר ומופיע באלמנטים שונים כמו במגירות המטבח בפלטת הזכוכית בשולחן האוכל ובמעקה המדרגות שבמרכז חלל הקומה. השימוש בזכוכיות נעשה כדי לתת תחושת ריחוף, אוריריות, השתקפויות ותחושת מרחבים.
במקום מדרגות מחופות באבן גסה ומעקה ברזל כבד חופו המדרכים בלבד (באבן ג'ת ) ובשילוב עם מעקה הזכוכית, בוטלה תחושת הסגירות.

המטבח: לפני תחילת העבודה היה בבית מטבח קטן, חשוך ודחוס כל כך ששולחן האוכל, שלא היה גדול במיוחד נאלץ לעמוד באלכסון. צינור שופכין שירד אנכית מהקומה שמעל, הוסתר על ידי נישה בנויה וכפה על המטבח את מימדיו הקטנים. כפתרון הועבר הצינור ברצפת הקומה מעל ובכך איפשר תכנון מטבח רחב ידיים. המשפחה, בהיותה שומרת כשרות, ביקשה מטבח עם פינות נפרדות סימטריות לכיור ומדיח חלבי ובשרי. הגוון השולט במטבח נבחר להיות אפור גרפיט ושולבו בו גם גוון לבן, נירוסטה, זכוכית שקופה ועץ בהיר. אי ארוך במיוחד יצר הפרדה בין המטבח והכניסה. בצידו האחד מוקמו כסאות מוגבהים ובצידו השני, הפונה לחדר המגורים ולפינת האוכל, אוחסנו תחת המשטח הכאילו מרחף, כלי הגשה חגיגיים, במגירות בעלות דופן נמוכה חצי שקופה.

במקום קירות רבים במישורים שונים נבנה במטבח קיר אחד רציף במישור הפנימי, אשר הקטין את שטח הבית מחד אך יצר תחושה מרווחת. לאורך קיר זה נמתח משטח העבודה עם חתך קיר מיוחד המאפשר אזור אחסון נסתר מהעין עבור מוצרים חשמליים ושאר דברים שימושיים שבדרך כלל עומדים על משטח העבודה. מעל משטח העבודה נפתחו חלונות צרים וארוכים. במקביל לאותו קיר ארוך הועמד אי המטבח.

פינת האוכל: פינת האוכל החגיגית היתה מוגבלת בגודלה בשל שני עמודי בטון שמוקמו בזוית של 45 מעלות ומנעו הגדלת השולחן למספר סועדים גדול יותר. עמודי הבטון הוחלפו בעמוד פינתי עשוי פלדה. חלונות צרים וארוכים שהיו בפינת האוכל הוחלפו בדלת זכוכית רחבה כמו בקיר הניצב וסייעו בהגדרת הפינה. בדומה לדק שהיה ביציאה מדלת הזכוכית הישנה, הוספנו רחבת דק בגודל זהה ביציאה מהדלת החדשה. הוחלט להפריד בין שתי רחבות הדק בצמחיה ולרצף כך שהקורות הונחו בכיוון מהבית החוצה, בדומה לאופן הנחות הדק ברחבה הקיימת ובכיוון ניצב אליה . הפתחים דרכם נמשכת העין עם כיוון לוחות הדק ,תורמים לתחושת מרחבים ולהארת החלל ולפתיחותו אל הגן. בפינת האוכל המוגדלת הוכפל גודלו של שולחן האוכל. שולחן האוכל נעשה מפלטת זכוכית על קוביות רטאן ומסביבו נבחרו כסאות עור בסילואטה עדינה ובגימור דק של תפר כשל בגד. השתקפות הגן בפלטת הזכוכית מכפילה את נוכחות הגן. גם מנורה כתומה בעיצוב איילה צרפתי המשתקפת בשולחן הזכוכית מוסיפה אור ועניין.

סלון: במקור בסלון היתה מערכת ישיבה גדולה מעור שחור, בשילוב שטיח שחור וקירות בגוונים כהים של אפור תעשייתי והאוירה בו היתה קודרת. במקום זאת הוחלט לתת לקומה רקע נייטרלי חמים ולכן הרצפה הוחלפה במרצפות גדולות בגוון אפור חום. רב הקירות נצבעו בגווני שמנת כניגוד רך לרצפה ורק מסביב לאח וסביב דלת הכניסה נצבעו הקירות בגוון אפור חום. מאחר ופינת הישיבה איננה גדולת מימדים הוחלט לנהוג באיפוק ולהסתפק בספה ובשזלונג מרופדים בבד בגוון אוף וויט. גם הוילונות שנבחרו אינם כבדים והבד אוורירי ושקוף בגוון שמנת. השטיח שנבחר הוא בגווני אפור-חום ונגיעות של כתום ששולבו בגוף התאורה המרחף מעל פינת האוכל, כריות וכלי קרמיקה, תורמים לאוירה החמימה.

חדר האמבטיה: לפני השיפוץ היה החדר מחופה באבנים במספר רב של גוונים, עם נישות ובמה בנויה לאמבטיה. העיצוב החדש של חדר האמבטיה כלל חיפוי קירות בגוון לבן בוהק על רקע רצפה בגוון אפור חם. בהתקנת הכיור, האמבטיה, ברז האמבטיה ומתקן תליית מגבות נעשה צימצום בחיבורי קירות ורצפה כדי לשדר קלילות וריחוף.

קיר הבית הפונה לרחוב זכה לתוספת פיסולית. מאחר והחזית אינה סימטרית, הועמד לצד הדלת עציץ עשוי בטון לבן בצורת כדור פחוס גדול, ובתוכו נשתל צמח בעל עלים צרים וארוכים בגווני ירוק חום בדומה לדק האיפיאה שמסביבו. לידו הונח כדור קטן דומה לו ובצד השני הונחו כדורים נוספים שכאילו התגלגלו באופן ספונטאני ללוות את החזית בצדה הארוך.

בתום עבודתה של האדריכלית נוצר מהפך גדול בתחושת החלל. לדברי הלקוח: "אני חוזר הביתה, פותח את הדלת ומתרגש כל פעם מחדש..."