מלון לצעירים בעיר החטאים

.."אנחנו רוצים מלון קונספט, מדליק, עם גרוב, לצעירים".. אלה היו דרישות הלקוח כשנפגשנו לראשונה לדון בפרויקט. לא בכל יום יוצא למתכנן לפגוש מזמין עם ראש פתוח, שמבקש להגיע עד הקצה עם רעיונות וגם עומד מאחורי זה בשלב הביצוע.

פחות מחודש מאוחר יותר כבר ישבתי על מיטה רעועה, בחדר מוזנח, בבנין בן כ-400 שנה, במרכז רובע החלונות האדומים באמסטרדם.

מבט קצר סביב הבהיר לי שדרושה פה לא פחות ממהפכה עיצובית שלא תותיר מאומה על כנו.

האתגרים היו רבים. להפתיע ולחדש למטיילים צעירים הבאים מכל רחבי הגלובוס, להציע רעיון סוחף שיצליח לעורר ולעניין את אורחי המלון גם כשהם שבים מלאי מראות קולות וריחות מסיבוב בעיר חטאים. לתכנן, לפקח ולנהל פרויקט במדינה אחרת עם שפה זרה חוקים שונים ומשונים, בניין עתיק עם מגבלות שימור קפדניות ופועלים מכל העולם שמתקשרים זה עם זה בעיקר בנפנופי ידיים. לא פעם נדמה היה שמגדל בבל הולך ונבנה מחדש.

הכלים באמתחתי היו מזמין קואופרטיבי, חופש תכנוני והרבה דמיון.

החלטתי לשאוב השראה מעולם הקולנוע שהוא תחום ויזואלי כמו גם אוניברסאלי ולייחד לכל חדר סרט וצבעים משלו. כפרפראזה לחוויית הקולנוע, שם קיים רק המסך,  בחדרים  שולט הצבע השחור למעט רצועת קיר היקפית עם  תמונה מהסרט הנבחר וצבעים תואמים. גוף תאורה נסתר שוטף את הקירות באור ומעצים את החוויה.

בחדרי האמבטיה "מסומנים" הכלים הסניטריים ברצועות אנכיות של פסיפס זכוכית המותאמת לצבעי החדר ויוצרים משחק מעניין של צבע וצורה.

המסדרונות הציגו בעיה מוכרת לכל מי שביקר אי פעם במלון, אחידות הדלתות יוצרת חלל מעבר משמים ויזואלית המלווה בהרגשת חוסר התמצאות כשרק המספר על המפתח כמורה דרך.

שוב פניתי לעולם הקולנוע על מנת לשאוב השראה, על הרצפה נפרש שטיח אדום, כל דלת כוסתה בתמונה נוספת והפכה להיות הקדימון לסרט. על מפתחות החדרים הודפסה אותה תמונה, מה שאיפשר לבטל את  מספרי החדרים ולהפוך את  איתור החדר  לתהליך ויזואלי וחוויתי.

היות ותאורת הספוט על הדלתות היא למעשה האור היחיד במסדרונות,  השיטוט במלון הופך למסע קסום בעולם  הקולנוע כשכל מה שעליך לעשות הוא לבחור את הסרט ולפתוח את הדלת..

השלב הבא בתכנון  התמקד באחת מנקודות התורפה של הוסטל לצעירים והיא מיטת הקומתיים המפורסמת. מצויד  בניסיון רב בטיולים ולינה במקומות דומים בעולם ניגשתי לתכנון המיטה ודאגתי שתכיל את כל צורכי המטייל הצעיר: מדף להניח את הספר, שקע פרטי לטעינת הפלאפון, מפסק ותאורה אישיים בגוף המיטה, ולוקר גדול עם מנגנון נעילה של כספת.

מחשבה רבה הושקעה במיקום המיטות בחלל בצורה שמצליחה לתת  פרטיות  גם בחדר של 8 אנשים.

תכנון, ייצור והובלת המיטה מהארץ לאמסטרדם והכנסת 130 מיטות לחדרים דרך החלונות גם לקומה רביעית היה פרויקט מרתק ומאתגר בפני עצמו בתוך תהליך השיפוץ.

השלב  האחרון והמשמעותי בפרויקט היה תכנון הלובי כחלל דו שימושי שמתפקד כחדר אוכל בבוקר ומקום בילוי ושהייה לאורחים לאורך כל היום והלילה.

המטרה שעמדה מול עיני הייתה ליצור מקום מפגש לאורחים, מקום להיכרות ושהייה,  חיץ בין הרחוב הסואן לבין האינטימיות של החדר. על ידי הזזת הפונקציות השונות בקומת הקרקע הצלחתי להגדיל כמעט פי שניים את החלל לאורחים.

מתוך החובה לשמר את העיצוב המיושן עם פיתוחים על הקירות ואח מדומה במרכז החלל ומתוך נאמנות לרעיון המקורי, יצרתי לובי המזכיר מבואה לאולמות הקולנוע של שנות העשרים עם קריצה לדור הצעיר בבחירת הצבעים של שחור וזהב.

אלמנטים כגון וילונות קטיפה ותמונה השאובה מסצנת הקולנוע השלימו את המראה.

הטיפול בחזית היה מינימלי בגלל חוקי השימור הקפדניים, תאורת לדים על הוילונות הצבעוניים יצרה חזית מעניינת המבטאת את פנים החדרים והמלון כולו מתפקד כשלט פרסומת צבעוני ונקודת ציון ברחוב הראשי.

מגדל בבל קם והיה ואין סיפוק יותר גדול למתכנן מלראות את הפנטזיות שלו קורמות עור וגידים.

חבורות הצעירים השותים, מבלים ורוקדים לצלילי המוסיקה בלובי  נותנים דופק חיים למלון שכל כך היה חסר לפני השיפוץ ומעניקים עדות שמחה ורועשת לבחירות העיצוביות הנכונות.