האתר: העיר נהריה שחגגה זה מכבר 70 שנים להיווסדה עברה במהלך השנים שינויים ותמורות. הישוב החל כמושבה חקלאית והפך בהמשך לעיר ובה כ-51,000 תושבים. מנוע הצמיחה העיקרי של העיר בשנות השישים והשבעים היה ענף התיירות, אך משנות השבעים ואילך, בעיקר בשל המצב הביטחוני צנח מספר לינות התיירים השנתי מ- 130,000 ל- 45,000. נתון זה שב והתאושש לאחר הנסיגה מלבנון והגיע ל- 107,000 לינות תיירים בשנת 2005 (הצפי לשנת 2006 היה אופטימי יותר, עובדה שהייתה רלוונטית עד לפרוץ הלחימה בחודש יולי האחרון). אם כן, נקודת המוצא לפרוייקט זה היא לנסות לסייע לתהליך ההתחדשות העירונית בנהריה. תהליך זה יסמך על פיתוח ושיפור תשתיותיה התיירותיות של העיר, והשבת מעט מהילת העבר של העיר, המושבה הקטנה ה"ייקית" והייחודית בצפון מישור החוף.

המיתוג העירוני: התשתית הרעיונית לפרויקט נובעת מהצורך לפתח את המותג העירוני שפירושו: מיצוב העיר כמקום נחשק, המרת המודל התפיסתי של העיר לפעולות ולא לקוסמטיקה ריקה מתוכן, קיום ההבטחה של העיר בכל פעולה ולבסוף השקעה בשיפור יתרונה התחרותי ורמת השירותים של העיר ושיווקם של יתרונות אלה.

ארבעת המפגשים: לאחר תהליך מחקרי בודדו ארבעה מוקדים בהם עוסק הפרוייקט: המפגש בין העיר לנחל הגעתון החוצה אותה, המפגש בין העיר לבין הים, המפגש בין נחל הגעתון לים והמפגש בין העיר למבקרים בה. מוקדי מפגש אלה הובילו אותי לפיתוח נחל ושפך הגעתון והקמת מרכז מבקרים, כחלק מהפיתוח העירוני המוצע בפרוייקט.

העמקת אפיק נחל הגעתון: העיר נהריה סובלת מדי שנה כמעט מהצפות חוזרות ונשנות של נחל הגעתון בעונת החורף והיעדר זרימה בעונת הקיץ, היוצרת תעלה חרבה בלב רחובה הראשי. בפרוייקט מוצעת העמקת אפיק הנחל בשד' הגעתון על מנת לאפשר זרימה פנימה של מי הים. פתרון זה יאפשר לעיר ליהנות ממעין "נחל איתן" בכל ימות השנה (בדומה לחלקו המלוח של נחל הירקון) וכן ימנע לחלוטין את הצפות החורף. בגדות הנחל תפותח טיילת עירונית שתלווה את האתרי הבילוי שלאורך ציר זה.

מרכז המבקרים: כיום אין לעיר מענה ממוקד ומוסדר לתיירים המגיעים אליה וליישובי הסביבה. לאחר היוועצות בגורמי תיירות ובגורמים בעירייה הגעתי למסקנה שיש לאפשר מתן מענה שכזה על ידי הקמת מרכז מבקרים, שיהווה חלק אינטגרלי מהשיקום העירוני לאורך ציר שד' הגעתון ומפגשו עם טיילת חוף הים החדשה המוצעת בפרוייקט. מבנה מרכז המבקרים משמר את סגנון הבניה של העיר בראשיתה ומטרת התכנון היא להשתלב בקיים תוך למידה והבנה של יתרונותיו וחסרונותיו:

• בחזית הדרומית תבנה קולונדת עמודי פלדה הנושאת מעליה פרגולה עשויה פלדת קורטן מחוררת, המדמה את צל עצי האקליפטוס הנטועים לאורך ציר הגעתון.
• המבנה הבנוי בטון חשוף שקוע בחלקו התחתון ומחופה טיח לבן, בחלקו העליון ומאפשר תנועה חופשית בין ארבעת חלקי המבנה ויוצר הזדמנויות מפגש בחללים הבין מבניים ובחזיתות הצפונית והדרומית.
• החלונות בחזית הצפונית מדמים את הפרופורציות של חלונות הספינות שעגנו בעבר בחוף נהריה והשקעים ההמשכיים יוצרים פרופורציות התואמות את חלונות מגדל המים- סימלה של העיר. החלונות בחזית הדרומית, מדמים את החנויות במרכזה של העיר ויוצרים המשך תכנוני לשד' הגעתון ולקו הבינוי העירוני. 
• גובה המבנה מאפיין את גובה המבנים לאורך שד' הגעתון.
• במבנה תוכננו פתחי תאורה טבעית להחדרת אור השמש ושבירתו על הקירות הפנימיים. פתחים אלו הוסוו על מנת לשמר את חזיתו הפשוטה והנקיה של המבנה, המאפיינת את המבנים בעיר.
• במקום בו נפגשים קו החוף וקו הבינוי העירוני עם ציר אווירי למגדל המים ההיסטורי יוקם מגדל תצפית המהווה חלק אינטגרלי ממרכז המבקרים. מגדל זה בגובה 40 מ' יהווה נקודת ציון חדשה שתסמל את התחדשות העיר ותהדהד מול מגדל המים הישן. מנקודה זו ניתן יהיה להשקיף על העיר וכל הגליל המערבי שבין ראש הנקרה לחיפה. המגדל בחלקו התחתון בנוי מבטון ובחלקו העליון מפלדת הקורטן המחוררת.

שפך הגעתון לים והטיילת: מלבד מרכז המבקרים המוצע יבוצעו הסדרת מגרש החניה הקיים כך שיוכל להכיל את כמות המבקרים הצפויה (האלטרנטיבה הכלכלית ביותר שנמצאה), הקמת גשרי עץ מעל אפיק הגעתון ופיתוח גדות הנחל, הרחבת הפארק העירוני הקיים, הסדרת הטיילת לאורך קו החוף תוך הקמת בתי קפה ומסעדות לאורכה, ריכוז והסדרת האטרקציות הייחודיות לעיר: השכרת אופניים, כרכרות ורכבת עירונית.