קתדרלת סט. פול (St. Paul's) השוכנת באזור ה'סיטי' בעיר לונדון היא האתר השני בחשיבותו מבחינה דתית ואחד האתרים החשובים ביותר מבחינה היסטורית ותיירותית בבריטניה.
צמודה אליו כיכר (כיכר רק מבחינת השם ההיסטורי, כיום האזור מאוכלס בבניני משרדים) בשם 'פטרנוסטר' (Paternoster Square).
הכיכר הנ"ל עברה תהפוכות בניה רבות, המבנים הצפופים שהיו בה נהרסו בהפצצות גרמניות בעת מלחה"ע ה-2 והמקום עמד בשיממונו עד שלהי שנות ה-60 של המאה שעברה, אז נבנו במקום מבני משרדים בסגנון 'מודרניסטי'. הבניינים הנ"ל היו גבוהים ובלתי אטרקטיביים ובשנות ה-80 הוחלט על תחרות לתכנון מחודש של האתר.
במשך קרוב ל-20 שנה נערכו תחרויות חוזרות ונשנות ורק בשנת 2001 החלו בבניה
(ניתן להתרשם באתר -  www.paternosterlondon.co.uk).

הפרוייקט החל בחקירת 'המבטים האסטרטגיים' של St. Paul's', אלו הם מסדרונות וירטואליים בין הקתדרלה ל-10 נקודות ברחבי לונדון בהם אסור לבנות מבנים אשר יפריעו את קו הראיה אל הקתדרלה.
מסקנתי היתה היתה כי המסדרונות, אשר נקבעו בתחילת המאה שעברה מיצו את תפקידם, כיום ניתן לראות את St. Paul's מבנינים גבוהים רבים הפזורים בלונדון, ולאו דווקא מאותן נקודות אנרכוניסטיות.
ההחלטה שהתגבשה היתה ליצור קוי מבט חדשים אל הקתדרלה, המוקפת בבינוי צפוף סביבה ולא "זוכה" לחלל הראוי למבנה מסוגה.

התכנית הנבנית כעת באתר מאופיינת בבניני משרדים אשר 'מפנים את גבם' אל הקתדרלה, וכאילו מתעלמים מקיומה ומ'זכות' הציבור לשטח פתוח בסביבתה.
בניית כיכר באתר מחזירה את האזור לקהל הרחב ע"י יצירת חלל ציבורי הנחוץ כל כך בתוך ה'סיטי'.
בכדי ליצור חלל ציבורי אמיתי השארתי את הכיכר ריקה מבינוי, זאת כדי שניתן יהיה לנצלה לפי רצון הקהל- הדוגמה שהובילה אותי היתה כיכר רבין בת"א, כיכר העומדת ריקה 350 יום בשנה, אך דווקא 16~  הימים בשנה בהם היא מאוכלסת לצורך הפגנות, חגיגות, עצרות, שבוע הספר וכדו' מצדיקים את קיומה.
מתחת לכיכר יצרתי תחנה חדשה לרכבת התחתית, גלריה לאומנות מודרנית (שלוחה של Tate Modern הנמצא מעבר לנהר), מרכז קונגרסים בעל אוריינטציה כלכלית, בתי קולנוע ומסחר שיהוו גורם למשיכת קהל גם בשעות הלילה בהן אזור ה'סיטי'מתרוקן מלובשי החליפות.
הכיכר הוגדרה ע"י בינוי של מבני משרדים (נו טוב, חייבים שהפרוייקט יהיה כלכלי...) נמוכים, שלא ייתחרו בקתדרלה. המבנים מורמים על גבי עמודים ומאפשרים מעבר וזויות ראיה מהרחוב לעבר הכיכר והקתדרלה.

הכיכר משתפעת ממפלס הרחוב למפלס 6.10- אשר בו נפתחת חזית של בתי קפה ומסעדות וכניסה לקומפלקס התת-קרקעי.
במישור הכיכר נפתחות 2 'חצרות אנגליות' גדולות המכניסות אור טבעי עד למפלס הנמוך ביותר (15.10-).
הכניסה הראשית לקומפלקס התת-קרקעי מתהווה ע"י קונסטרוקציית פלדה וזכוכית המוצבת בזוית ויוצרת כניסה מקורה ממיפלס הרחוב. המישור העליון של הקונסטרוקציה משמש כאמפיתאטרון פתוח עבור הופעות מאורגנות/מאולתרות.

בלונדון, הפגנות מלוות בד"כ בוונדליזם רב, בכדי להגן על הקומפלקס תוכננו תעלות מים (כן, ממש כמו בטירות עתיקות) הנמצאות  ביום יום במצב סגור ע"י קירוי זכוכית ונפתחות לקראת הפגנות, תוך כדי יצירת ניתוק פיזי בין הכיכר למסחר. תעלות אלו מנקזות אליהן את זרימת המים (מלאכותית וטבעית) בכיכר דרך חריצים מכוסי זכוכית משולבת תאורה שמרכזם הדמיוני הוא כיפת הקתדרלה.

במישור האורבני הכיכר יוצרת נקודת התחלה/סיום חדשה לתהלוכות שצידה השני הוא כיכר 'טרפלגר' (Trafalgar Square) המשמשת כיום ככיכר המרכזית בלונדון עבור התכנסויות פוליטיות/חברתיות.