אלטרנטיב(ל)ע - מובלעת עירונית חדשה גבעת עמל ב' | תל אביב- צפון

הפרויקט עוסק בשכונת גבעת עמל ב', הממוקמת בצפון תל אביב, ומנסה ליצור אלטרנטיבה ולתת פרשנות מחודשת לביטוי "מובלעת עירונית", תוך דיון בשונות והאחרות המודגשים בגבולותיה החברתיים –כלכליים של החברה הישראלית, האופן בו הם משתקפים באדריכלות והקונפליקט המגיע לשיאו במקום.

גבעת עמל ב' שוכנת בחלקה הצפוני של העיר תל אביב. השכונה הוקמה על חלקו הצפוני של כפר בדואי בשם ג'מאסין אל ע'רבי. במהלך מלחמת העצמאות כותר הכפר ע"י כוחות עבריים אשר כבשו את כל שטחיו ותושביו נטשו. במתחם התיישבו פליטים משכונות ספר מדרום תל אביב שבתיהם בדרום העיר נמצאו באזורי הקרבות.

המתחם הוזנח מבחינה תכנונית, השנים עברו ומצבם של הדיירים לא השתפר השכונה מנותקת מכבישים ותשתיות עירוניות עד היום, כאשר למרבית הבתים בשכונה יש רק מספרים ואין שמות לרחובות.

רוב המתיישבים המקוריים של השכונה אינם בחיים יותר וצאצאים אשר נותרו בה ממשיכים לדרוש את הזכויות שהובטחו להוריהם, אך קיים וויכוח ביחס לזכותם בשטח. השכונה נתפסת כמעין 'מובלעת' ביחס לסביבה בה היא שוכנת, קל להבחין כי המרחב העוטף אותה התפתח והתייצב אורבאנית עם השנים ולעומתו הגבעה נותרה כ'יצור' זר ומנוכר מסביבתו. מתקיים הצורך להגדיר את ה-'מובלעת' העירונית הזו הן מבחינה מושגית רעיונית והן מבחינה פיזית אדריכלית ולעמוד על חשיבותה בעיר.

מהי מובלעת? "המובלעת הינה ישות דינמית אשר מוגדרת על ידי גבולה ועל ידי כל מה שמעבר לתחומה...היא קובעת לעצמה גבול ומוציאה ממנו את כל מה שאינו שייך לה... את הגדרתה מקבלת אך ורק מן היחס לזולתה...לא תיתכן מובלעת כמשהו מבודד העומד בפני עצמו. כדי להבינה יש לחרוג תמיד אל מעבר לה...תנועה המתהווה אל האחר הבלתי נפרד מפנימיותה ...היא תחושה של ערבוב, זליגה אך עם הישמרות...  " (לקוח מתוך התערוכה: המובלעת. אוצרים: יואב אדמוני, דן מדורסקי)

לפיכך, על מנת לשמור על יחודה ו"התנגדותה" של "המובלעת", על המקום לפתח יחס וקשר דרך קצותיו, לחזק את "הגרעין" שלו, להבדיל את שונותו מהסביבה אך לא להיות מנותק. עליו להיות חלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני.

הפרויקט דן בשאלה על מהותם של מרחבים ציבוריים ופרטיים ומנכיח את החיפוש אחר גבולותיהם והחריגה אל מעבר להם.
 
הניתוח והתערבות של המעשה האדריכלי נע מן החוץ אל פנים. הניתוח החל בזיהוי של ערכים חברתיים במרחבים של השכונות הגובלות וביחסם לגבעה. הגדרת הגבול של הגבעה והאופן בו מתקיימים הזליגה והחלחול פנימה סייעו בחיפוש אחר "הגרעין" הקיים במקום.

התכנון האדריכלי התמקד בשני טיפוסים מרכזיים:
"הנחשול "- ציר רעיוני המגיע משכונת המגדלים,"פארק צמרת" ומנכיח קו רקיע אופקי חדש. מכיל יחידות מגורים ומערכת ציבורית.
"המסרק"- מתיישב במקביל לתנועה הלינארית והאינטנסיבית של נתיבי איילון. שיני המסרק יודעות להכיל יחידות מגורים וסטרוקטורה ציבורית היוצאת גם למרחב החיצוני ומאפשרת פיתוח של חזית חדשה לאיילון.