Poly-Graten

פרויקט זה עוסק בתכנון עיצוב גן ילדים והקשר שבין חינוך ועיצוב. העיצוב מתבסס על תת חללים בתוך הגן ונשען על תיאורית "מרחב הביניים" של הפסיכואנליטיקאי דונלד וודס ויניקוט.
חללים אלו מתאימים בגודלם לילדים ויוצרים מקומות מפלט המאפשרים להם ביטוי אישי על ידי שימוש ביצירתיות ודמיון.
כאשר הגעתי לאסטרטגיה העיצובית שלי בגן, התרכזתי בתופעת הביישנות ובילדים המתקשים בביטוי העצמי שלהם בגן. השאלה שהנחתה אותי במהלך העבודה הייתה כיצד המרחב יכול לתפקד כמקום המביא לידי ביטוי גם את הילדים הביישנים והמופנמים בגן ?
חקרתי מהי ביישנות. ביישנות יכולה להיות תכונה גנטית שאיתה הילד נולד ומופיעה עוד בינקות, ויכולה להיות תכונה אשר נובעת מחוסר ביטחון וחרדה חברתית המופיעה כאשר הילד יוצא מהסביבה הבטוחה שלו.
לפי התאוריה של ויניקוט, הגישור בין העולם הפנימי למציאות החיצונית נעשה במרחב הביניים. זהו מרחב המחבר בין הפנים לחוץ, בין הנפש הפנימית לעולם החיצוני. אני מחברת בין הדיון שלו על מרחב הביניים לתופעת הביישנות. זוהי תופעה הקשורה גם היא בקשר בין החוץ לפנים. ילדים ביישנים מתקשים להוציא את עולמם הפנימי החוצה ולכן מרחב הביניים הוא חלק חשוב בהתפתחות הילד והתפתחות יכולת הביטוי שלו.
האסטרטגיה העיצובית שלי בגן מתבססת על עיקרון "מרחב הביניים" של ויניקוט. הגן שעיצבתי מבוסס על תת חללים קטנים המעוצבים כמסלול של קפסולות המחוברות אחת לשניה שאליהן הילד יכול להיכנס, לעבור ולשחק בתוכן. הן יוצרות מקומות שהייה שונים שאינם שייכים לא לפנים ולא לחוץ. הן יושבות על הקיר המפריד בין פנים הגן לחצר, כך שהילד היושב בפנים יכול לתצפת אל פנים הגן או אל החצר החיצונית. בתוך הקפסולות מתאפשרות פעילויות ומשחקים שונים בהם הילד יכול לבטא את עצמו מבפנים החוצה, כך גם לילד הביישן יהיה את המקום בו יכול להביע את עצמו בדרך שבה הוא בוחר לעשות זאת.
ישנם כמה סוגי קפסולות והשימוש בכל אחת מהן הוא לפי מצב החשיפה שבו הילד מעוניין. הסוג הראשון הן אטומות, מרופדות בבד מבפנים ומספקות מרחב שהייה אינטימי ופרטי. הסוג השני, חצי אטומות, בעלות תריסים שאפשר לפתוח ולסגור ולהציץ מרחוק על המתרחש בגן. הן יוצרות זויות ראייה שונות ונותנות הרגשה של רואה ואינו נראה לילד השוהה בפנים. הסוג השלישי עשויות מחומרים חצי שקופים. הילד השוהה בפנים יכול לבטא את עצמו ע"י שימוש ביצירתיות ומשחקי דימיון. חלק מהקפסולות עשויות לוחות שעליהן אפשר לצייר, הציור משתקף החוצה אל מרחב הגן כך שמי שנמצא מחוץ לקפסולה יכול לראות את הציור אך הוא אינו רואה מי צייר אותו. הילד שנמצא בפנים יכול לבטא את עצמו בלי הצורך להזדהות או לעמוד מול הקבוצה. חלק אחר של הקפסולות מאפשרות משחקי צללים ודימיון. הילדים שנמצאים בפנים יכולים להיחשף בהדרגה לקבוצת הילדים בגן וכך להביא לידי ביטוי את האני האמיתי שלהם החוצה. הסוג הרביעי הוא קפסולות מעבר, הן שקופות לחלוטין והחשיפה של הילד בפנים היא מלאה.

המעבר בין השקיפויות השונות נעשה בהדרגתיות ובקצב שונה לפי בחירתו של כל ילד.
מרחב הביניים מתפקד כמקום שעוזר לילד להתמודד עם העולם החיצוני ולהביא לידי ביטוי את הנפש הפנימית שלו. במרחב זה מתפתחת היצירתיות אשר משפיעה על הדרך שבה הוא חווה את העולם ומאפשרת את תהליך החיפוש העצמי של האדם. הקפסולות מאפשרות משחק של דימיון ומפתחות את היצירתיות של הילד. דימיון ויצירתיות חשובים ביותר בהתפתחות האדם ולכן הן תורמות לכל ילדי הגן ולא רק לילדים המוגדרים כביישנים.