גידולי פרא

הפרויקט מנסה לצאת מהמושג: "דקדנס DECADENCE": תופעה של ניוון מערכתי, שקיעה, הזנחה
שינוי תפקודי, ניתוק מעורך החיים, תהליכי דעיכה טבעיים עייפות החומר, הזדקנות אוכלוסיה וכו'. אלה יכולים לגרום להמשך הידרדרות, פיתוי להשקיע באזורים מצליחים יותר או דעיכה בכלל.
האם מתוך הריקבון, ההזנחה והיעדר יעדים מוגדרים יכולים לצמוח חיים חדשים, גישות חדשות, לא פורמאליות, שאינן מוגדרות מראש ולכן מותאמות יותר לחיים ולהשתנות? השכבות יכולות להיות קרקע פורייה לשורשי פיתוח חדש ומותאם יותר לצורכי ההווה.

מהו ריפוי של דקדנס?
גישות אפשריות:
1. עקירה של האיבר הנגוע על מנת לאפשר צמיחה של משהו חדש: יתרונות: פתרון קל לישום. חסרונות: מחיקה של העבר, ערכים חדשים עלולים לא לעמוד במבחן הזמן.
2. טיפול נקודתי במוקדי הריקבון, פינוי אוכלוסיות חדשות, סילוק מפגעים, שינוי יעוד מגורים ומסחר לפונקציות. יתרונות: מספק תקווה. חסרונות: תלוי במשאבי ניהול עירוניים לאורך זמן לא ידוע.
3. הגישה בה בחרתי להתערב היא על ידי יצירת נקודות התנגשות חדשות המנצלות את הקיים ובונות דיאלוג חדש בינו לבין סביבתו.

המקום בו בחרתי ליישם את הגישה היא העיר עכו, שבה ההווה והעבר שלובים זה בזה באופן ייחודי. מהעיר העתיקה התפתחה עכו לכיוון צפון. קו החוף הצפוני של העיר מצוקי וקשיח - לעומת חלקה הדרומי של עכו, בו מתקיים יחס מאוזן ורך של חול וחוף ים. עכו לא מתקשרת עם הים בחלקה הצפוני. ההתפתחות של עכו עם השנים לכיוון צפון התבססה על גישות תכנון ששיקפו את רוח הבניה בישראל במאה האחרונה. מכאן ניתן לזהות חמישה "חלונות ראווה" של תמורות ושינויים של ההתפתחות והבניה בקו המים הצפוני לעיר העתיקה. כל תקופת בניה הפנימה את גישת התכנון והעיר.

הפרויקט מתמקד בחלקה המנדטורי של העיר עכו, חיבור הים דרך ציר בן עמי אל העיר וחידוש תוואי אמת המים ההיסטורית של עכו, אשר חיברה בין כברי לעיר העתיקה על ידי יצירת מפגשים. ניסיון לשילוב הדקדנטיות בציר בן עמי תוך פריעת הגריד ליצירת התנגשויות חדשות ומעניינות שנותנות נופך על ידי השכבות הנוספות שהיא מעניקה לעיר. זיהיתי הזדמנויות חדשות באזורים אלה ושם החלטתי להתערב.
הפרויקט מתמקד בשלושה אזורים בעיר המנדטורית המגיעים לקנ"מ 1:500:
1. מפגש של ציר בן עמי עם תוואי אמת המים ההיסטורית המגיע עד קנ"מ 1:250
2. בן עמי שנפגש עם ויצמן לכיוון העיר העתיקה
3. הים וציר בן עמי.