מערכת הביטחון היא גורם משמעותי בעיצוב דמותו של מרחב רמת הגולן. הנוכחות שלה במרחב כוללת בין היתר מכשולים קרקעיים צבאיים המורכבים משדות מוקשים ותעלות נגד טנקים, בהם אני מתמקד בפרויקט. בעוד הנוכחות של המכשולים משמעותית מאוד במרחב, מערכת התכנון האזרחית מתייחסת אליהם כ"שקופה" ולא נוקטת עמדה לגביהם.
בפרויקט אני מציע מודל תכנוני שונה, המשלב את המכשולים הצבאיים בתהליכים המתרחשים בגולן כולו, מתוך הבנה שניתן לרתום את הערכים והפוטנציאלים הטמונים בהם לצרכים הקיימים במערכת התכנון האזרחית.
שדות המוקשים בגולן, שבמקור מיועדים לעיכוב ומניעת תנועת האויב, בפועל מגבילים את האוכלוסייה האזרחית ופוגעים בנגישות שלה, הן מבחינת התנועה והן מבחינת המידע. למצב זה יש השלכות שליליות רבות הכוללות בין היתר פציעה של אזרחים והגבלות על המערכת האזרחית. אך במקביל שדות המוקשים הבטיחו במשך עשרות שנים אזורים ללא פיתוח המתפקדים למעשה כשטחים פתוחים איכותיים- הן בראשוניות שלהם המקיימת ערכיות אקולוגית-נופית והן בהבטחת שימור עתודות קרקע.
כיום, ההחלטה על אופי ועתיד אותם שטחים נתון בידי מערכת הביטחון בלבד ובכך הסטטוס של אותם מרחבים נתון לגמרי לשינוי בתהליך הכולל אינטרסים פוליטיים-כלכליים ואינו שקוף לציבור.

אני מציע מודל אסטרטגי המאתר את הערכים הקיימים באותם מרחבים ומחלק אותם לשלושה מצבים תכנוניים שבכל אחד מהם איזרוח המכשולים מיושם בדרכי פעולה שונות:
סטטוס –שמור: המבטיח את ראשוניות המרחבים ומונע בהם השפעות אדם משמעותיות כמו פיתוח ומרעה.
סטטוס –מוגבל: המאפשר נגישות חלקית לאותם מרחבים בתהליך מבוקר והדרגתי.
סטטוס –נגיש: באזורים בעלי ערכיות גבוהה לציבור המאפשר תהליכי פיתוח באותם מרחבים.
כיום, הרשות לפינוי מוקשים, יחידה במשרד הביטחון, עוסקת בפינוי חלק משדות המוקשים מתוך מטרה להופכם לסטטוס -נגיש-. משום שתהליך פינוי המוקשים צפוי להמשך מעל חמישים שנה ושבחלק מהאתרים בשיטות הפינוי הנוכחיות הנזק למערכות האקולוגיות בלתי הפיך, ההבנה שלי היא כי יש להתייחס לחלק מהמרחבים באופן שונה. לכן, אני מתמקד בשני מרחבים בעלי מאפיינים שונים שבכל אחד מהם אני מציע דרך פעולה המתייחסת למורכבות האתר.
תל עזזיאת- סטטוס –שמור-
ממוקם במורדות המערביים של רמת הגולן. המורדות מכילים שדות מוקשים שנוצרו לפני 67' ע"י הצבא הסורי במטרה ליצור קו הגנה אל מול צה"ל. שדות המוקשים, 16,700 דונם בשטחם, מהווים רק 1% משטח רמת הגולן כולה אך בשל מיקומם בשטחים בעלי נצפות גבוהה והסמיכות שלהם לכבישי העלייה לרמת הגולן נוכחותם משמעותית מאוד בנוף. בנוסף, בשל מיקומם הם מכילים מקורות מים רבים כמו נחלים ומעיינות ולכן נוצרו בהם מערכות אקולוגיות עשירות.
במרחב זה אני מתמקד בתל עזזיאת, גבעה המשקיפה על עמק החולה ובראשה מוצב סורי שנערכו בו קרבות חשובים ב-48' ו-67'. בגבעה שדות מוקשים בשטח של 2750 דונם שבהם חוסות חיות בר מפני ההשפעה האנושית ולהקת זאבים יצרה בהם מאורות.
אני מתכנן את הגבעה כשמורת זאבים שבה העולים רגלית למוצב יוכלו לתצפת לאזורי המחסה של בעלי החיים השונים בתוך שדות המוקשים משביל נסתר וממבני המוצב. הקישור לעוגנים קיימים באזור, כמו שמורת נחל חרמון (בניאס) ואתרי מורשת הקרב הסמוכים, יאפשרו תיפקוד של המקום כחלק מרצפים חוויותים שאני מציע בפרויקט. בעתיד, ההצעה היא לקשור את השמורה לשמורות נוספות במורדות הגולן ע"י פיתוח "ציר הנפט" כדרך נוף לרכבים והכרזת שדות מוקשים אחרים כשמורות.

עין זיוון- סטטוס –מוגבל-
ממוקם באזור קו הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ממלחמת יום הכיפורים. על סמך קו הפרדת הכוחות, כל צבא הקים במשך השנים רצועות של שדות מוקשים ותעלות נגד טנקים הפרוסים מהחרמון ועד הירמוך באורך של 70 ק"מ וברוחב המגיע עד ל-20 ק"מ. בצד הישראלי, אותה מערכת מכשולים מסווגת, המכונה "המכשול הצה"לי" מכילה שדות מוקשים באזורי ישוב סורים בעבר וביניהם קיימת מערכת תעלות נגד טנקים המתפקדות כבריכות חורף.
במרחב זה אני מתמקד במישור עין זיוון, אזור המכיל מערכת מכשולים כזו בין הכפר הצ'רקסי הסורי ההרוס עיון א-זואן ובין הקיבוץ הישראלי שהוקם לאחר 67' באותו השם במרחק של 2 ק"מ. ההצעה שלי היא להשתמש בחלק מהתעלות לטובת אטרקציה נופית- תיירותית המבליטה את ייחודיות המכשולים ומתייחסת לעבר הסורי של האזור ולאופיו החקלאי והתיירותי היום. את האטרקציה החדשה אני קושר לשביל הגולן ולעוגנים התיירותים הסמוכים הנהנים כבר היום מאהדת הציבור ובמקביל לכך שומר על חלק מהתעלות לטובת בריכות החורף שנוצרו בהן המאפשרות את הפצת הדו חיים בין האזורים השונים בגולן. בעתיד, ההצעה היא להרחיב את אותם מערכות על בסיס התעלות משני צידי קו הפרדת הכוחות למערכת אזורית המקיימת פעילות אנושית ואקולוגית במקביל.