מיקום
עכו היא עיר חצויה, חומות העיר העתיקה יוצרות הפרדה אשר אינה ניתנת לקישור פיסי והקוטביות החברתית בין העיר החדשה לישנה גדלה בחלוף הזמן. עכו החדשה בנויה לפי גריד אורטוגונאלי כאשר במרכזה ציר ראשי שמצידו הצפוני השכונות החדשות ובעתיד יכיל קצה ציר זה מוקד תרבותי ומסחרי, מצידו הדרומי לעומת זאת מתנגש הציר בחומות העיר העתיקה וחודר אותם ככביש צר אל תוך מתחם הכניסה של העיר. מתחם זה, למרות חשיבותו כמוקד קצה וכניסה ראשית לעיר, הוא אתר מוזנח אשר בשנת 2005 נמצאו בו ממצאים צלבניים.
טיפול באתר זה כמוקד עירוני יכול לקשר פונקציונאלית בין העיר החדשה לישנה, להחיות את הציר הראשי בעיר ובכך את העיר כולה.

קונטקסטואליזם
מתחם הכניסה של עכו העתיקה הוא האתר היחידי בעיר אשר נותר חופשי מבינוי, זאת בעקבות שימושו כטווח ספיגה בשעת מצור נפוליאון על העיר. התכנון החדש מתמקם תחת הקרקע ובאוויר בכדי להשאיר את אדמת האתר ציבורית ופתוחה ולאפשר מבטים אל סביבתו העשירה ממפלס הקרקע.
הבינוי שואל מהעיר העתיקה את מאפייניה העיקריים, מתחם תת קרקעי המשמש כמוזיאון היסטורי משחזר את המרקם העירוני בסמטאותיו, קנה המידה העירוני והשימוש בתלת המיימד העירוני במרכזו חאן אשר פורץ את הקרקע ועולה מעלה על מנת לאפשר מבטים אל העיר הישנה והחדשה וכמו כן ליצור קשר וויזואלי עם מפלס החומות אשר לצידו.
חאן מודרני זה משמש כמרכז מולטימדיה, פונקציה ציבורית אשר יכולה לאפשר לתושבי העיר העתיקה (המאופיינת באוכלוסיה משכבה סוצוי-אקונומית חלשה) שוויון בקבלת הזדמנויות ללימודים גבוהים.
מרכז המולטימדיה "שובר" את החאן המסורתי למאפייניו-
חצר החאן, שהיא לב המבנה, הופכת לפלאזה רב מפלסית אשר מקשרת בין החפור, הקרקעי והמרחף , מסתו האייקונית של החאן המסורתי נשמרת אך ציר הסימטריה הופך אלכסוני ע"י הגבהת הפינה הדרומית כהפניה אל העיר העתיקה ומפרץ חיפה, כמו כן קצב הדפנות נשמר ע"י קונסטרוקציית המסגרת ואלמנטי ההצללה. יחסי החאן עם העיר סביבו נשמרים ע"י החצר החפורה שנוצרה עקב התרוממות מסת החאן והיא למעשה המפלס התחתון בכיכר התלת מיימדית, אינטראקציה עם המוזיאון החפור שסביבה משחזרת את ההצצות והגישות השונות שנוצרות בין החאן המסורתי לסמטאות סביבו.
בחצר זו ממצאים צלבניים שנמצאו במרכז האתר בשנת 2005 ולמעשה המיקום המדויק של הפרויקט מבוסס עליהם, בנוסף, בהנחה שממצאים נוספים נמצאים בכל שטח האתר, בורות התאורה אשר מחדירים אור למוזיאון החפור עוטפים ממצאים שכאלו מתקופות שונות ולכן במפלסים שונים, למעשה החצרות הפנימיים שבעיר העתיקה אשר בלב כל מקבץ מבנים מקבלות פרשנות מודרנית ושונה ע"י בורות תאורה אלו.

מרכז המולטימדיה (החאן המרחף)
פנים המבנה מורכב משתי זרועות פתוחות אשר משמשות כאזורי המידע הנגיש  בנושא המדיה (מחשבים, ספרים, וידאו וכו') ושתי זרועות אשר בהיקפם מעברים ובמרכזם כיתות, חדר הקלטות ועריכת סאונד, סטודיו לצילום ואדמיניסטרציה. בין כל פונקציה שכזו פיר פתוח המאפשר אור ואוויר, כמו כן  בכל זרועה פתוחה פלטפורמה אחת משמשת לחלל חוץ המקורה רק בחלקו. גישה למבנה ישנה מהחצר התלת מיימדית או ממהלכי התנועה אשר בעמודי התמיכה.

השוק הלבן
ככניסה למוזיאון התת קרקעי נעשה שימוש בשוק הלבן, השוק הלבן הוא מבנה לניארי בעל קמרונות מצולבים אשר בחלוף הזמן הפך מוזנח עקב התחזקות רח' צלאח א-דין וכפילות במגמת התנועה סביבו, פנים השוק משמש כמעין מחסן לוגיסטי לחנויות אשר פונות דרומה לרחוב צלאח א-דין וחזיתו הצפונית אשר משמשת כדופן למתחם הכניסה של העיר היא למעשה קיר חסום ומוזנח. ככניסה למוזיאון החפור נפערת ריצפת השוק לרמפה וקירו הפונה צפונה נשבר על מנת להשאיר את עמודי התמיכה של הקימרונות כדופן פתוחה למתחם הכניסה של העיר.

המוזיאון
כהמשך לשוק הלבן נוצר רחוב תת קרקעי ציבורי אשר ממנו מנווטת התנועה אל הפונקציות השונות במתחם החפור. ע"י שילוב של שתי סכמות תנועה, האחת לינארית ואחת "מבוכית", ניתן ליצור תצוגה כרונולוגית ובד בבד לשמור על תחושת השוטטות וחוסר האוריינטציה אשר מאפיינים את העיר העתיקה ,הציר הלינארי משמש כמהלך תנועה ראשי במוזיאון אשר ממנו כניסות לאזורי התצוגה, כאשר המבקר נכנס אל אזור תצוגה מסוים הוא למעשה נכנס למעין מבוך אשר אינו מאפשר לו לפספס אף חלל תצוגה ומנווט אותו אל הדרך חזרה לציר הראשי- יציאה אשר רחוקה מהכניסה, וכך נשמר אפקט ההפתעה והמסתוריות אשר מאפיין את סמטאות עכו העתיקה כאשר המבקר מגיח אל מקום לא מוכר. במהלך השיטוט במוזיאון פתחים נפערים אשר מאפשרים הצצות אל חצר החאן, פתחים אלו גדלים בחשיפתם אל החוץ עד אשר הציר הראשי הופך לרמפה בעלת קיר מסך מזכוכית כשיא לביקור במוזיאון לאחר קרישנדו אדריכלי זה המבקר יוצא אל הכיכר הרב מפלסית כאשר באפשרותו יציאה אל הפארק הארכיאולוגי או מעלה אל מרכז המולטימדיה המרחף.
 
קונסטרוקציה
מרכז המולטימדיה הוא מבנה מסגרת מרחבית עשויה פלדה, מסגרת זו נתמכת ע"י שתי מסות בטון המגיחות מן הקרקע, גובה הקורות מנוצל למערכות הרבות אשר דורש מבנה מסוג זה. עמודי מסגרת הפלדה (המסומנים בירוק) ממשיכים מטה על מנת לתלות את משטחי החצר התלת מיימדית, בנוסף נתמכים משטחים אלו ע”י מסות הבטון כך שיחד עם מבנה המסגרת הם מייצרים מערכת קונסטרוקטיבית אחת אשר אינה ניתנת לפיתול.

הפארק הארכיאולוגי
בעזרת בורות התאורה המכילים ממצאים ארכיאולוגים משתף המוזיאון את מפלס הקרקע בחלק ממוצגיו ובכך הופך את מתחם הכניסה של העיר למעין פארק ארכיאולוגי. פיתוח השטח נועד להקנות תחושה כאילו חודרת העיר אל המתחם. כמו הבינוי החפור, מייצרת הקרקע מרקם לא רגולרי אשר משלב מספר חומרים וטקסטורות  בשינויי מפלסים מינורים המתחקה אחר סמטאות העיר העתיקה בצורותיו ושביליו, מעין "אינפיל" של פיתוח שטח.

אכסניית החומה
בדופן הצפונית של האתר חומת דהאר אל-עומר או "החומה הצפונית", חומה זו רוטשה בשעת פיצוץ מחסן התחמושת אשר היה בקרבתה בשעת השתלטות התורכים על עכו המצרית. אל החומה המרוטשת מצטרפת אכסניה אשר משתלבת בשברי החומה ומשלימה את החפיר בשילוב של ישן וחדש. האכסניה, כמעין זיקית, משתמשת בטקסטורת החומה כפתחים וכמו כן מנצלת את מפלסה העליון של החומה כמרפסת בקומתה הרביעית.