לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
 1 |  2 |  3 |  4 |  5 |  6 |  7 |  8 |  9 |  10 |  11 |  12 |  13 |  14 |  15 |  16 |  17 |  18 |  19 |  20 |  21 | | | |
|
רקע: פרויקט זה הוא פרויקט מחקרי שנעשה במסגרת התמה :"אטמוספרות חדשות" בהנחיית ארכ' איילת כרמון. העיסוק במושג אטמוספירה נע סביב שני מובנים, האחד בהקשר של אווירה והשני בהקשר של חלל העוטף חלל. בדיקת תוצרי המחקר נעשתה בקונטקסט של תחנה תת-קרקעית עתידית אשר תוכניותיה ההנדסיות ניתנו ע"י נ.ת.ע. [נתיבי תחבורה עירוניים]. התחנה ממוקמת מדרום למגדלי עזריאלי וממזרח לשכונת מונטיפיורי.
המחקר: בשלבים ראשונים עסקתי בהתאמת רכיבים מבניים לקנה מידה אנושי ולצרכי משתמש התחנה. לימוד גיאומטרי ראשוני, בודק כיצד ניתן להתאים חלל מעבר לכמות הולכי הרגל בעזרת אנלוגיה למערכת הדם האנושית בה ניתן להרחיב מעבר בהתאם ל"פולס" וכמובן לייצר מעקפים כדי להסדיר את התנועה. לצורך חיפוש דרכים לקיים השתנות דינאמית דומה שילבתי את אהבתי לטקסטיל ויצרתי סדרת מודלים מחומרים קשיחים ומסריג גומי גמיש. בנוסף לדיון היחס שבין מערכת מבנית לחומר גמיש, אפשר הסריג בחינת רעיונות פונקציונאליים כמו שליטה והתאמה אידיאלית של כמות האור והאוורור בתחנה, בהתאם לכמות האנשים השוהים בה. חקירה ספציפית עוד יותר נעשתה על טיוב כניסה צפוני מתוך מטרה ליצור שזירה של טיובים, אשר בדומה להתנהגות הסריג יאפשרו דינאמיות גם בחוויה האישית של המבקר, כלומר בעזרת שינוי קו העקומה של הטיוב האחד ושליטה פרמטרית על מרכיביו, בחנתי את קווי המבט באופן שבו שינו קווי המבט משנה ישירות את תחושת הנוחות בחלל כמו גם שינוי בין חוויות. כך למשל טיוב עקמומי משאיר חוסר ודאות כלפי הצפוי מעבר לעיקול ואותו הגדרתי כמאיים לעומת הניטרלי בו ניתן לצפות מראש את קווי המבט. חומריות הטיוב גם היא נבדקה על מנת ליישם רמיזה למבקר על מקום הימצאו ביחס למרחב התחנה הכולל וביחס לשינויים בנתיב בו הוא הולך. בנוסף רציתי ליצור הפחתה מקסימאלית של שילוט אשר לעיתים מעכב תנועה בחללים מסוג זה וניסיתי לתקשר בעזרת החומר את אורך הנתיב, קצב ההליכה, תחושת הנוחות, מה צפוי מעבר לעיקול ובנוסף מיהו ה"אחר" המשתמש גם הוא בשירותי התחנה, בעזרת חשיפת טיובים מקבילים.
הפרויקט בנקודת זמן נתונה, מסתיים באמירה קונספטואלית לגבי ארכיטקטורה דינאמית. בכל מיקום של רכיב קונסטרוקטיבי, יצרתי החסרה בוליאנית אשר בעזרתה הפכתי את התחנה כולה לרכיבים מפרקיים. המפרקים מחוברים בסריג פלדה המאפשר טולרנס לצורך שינויים ברציף ההמתנה כך שהתווך ברציף משתנה בעקבות כמות הממתינים. כמו כן התחנה מאפשרת תכנון והתאמה שלה לתוואי הגיאוגרפי בו היא נמצאת וכמובן שינוי של האטמוספרה/אווירה בעזרת שינויי קו המבט, האוורור והתאורה מתקבלת חוויה שונה במקצת בכל ביקור גם אם הוא נעשה באופן יומיומי.
|