הקונספט האדריכלי:
שמירת והדגשת כל החלקים הקיימים באופן שכל חלקי המבנה החדשים מנותקים מהם. כך שהחדש לא פוגע בישן ולא מטשטש אותו אלא להיפך- מדגיש אותו.כל הבניה החדשה קלילה ובטכנולוגיות חדשניות, בניגוד לבניה העתיקה המסיבית.כך, אל מול הקירות הישנים העבים והמסיביים , ובמנותק מהם, נבנו רמפות קלילות של פלדה ועץ, קירות זכוכית במשטחים גדולים וגגות פלדה מרחפים.
פריצת המעברים בין האולמות נעשתה באופן המדגיש "חיתוך " של הקיר העתיק, כאשר סכין פלדה מהווה את דפנות החיתוך.
מהלך הביקור בפרויקט:
רמפה יורדת מתונה מובילה את המבקרים לכיוון חומת ירושלים אל חלל הכניסה, הצמוד לחומה .בשלב הזה, כשהמבקרים מסתובבים אל תוך המבנה, רגע לפני הצלילה אל מסלול הרמפות הסיבובי שינתק אותם כליל מהנעשה על פני הקרקע- הם מקבלים מבט אחרון אל פינת הר הבית , דרך האוקולוס- מבנה "עין" הממוקם בדיוק בנקודה זו. האוקולוס בנוי פלדה וזכוכית ומהווה אלמנט ייחודי בפרויקט המסמן מעל פני הקרקע שיש כאן מבנה של המאה ה21.
רמפות קלילות- מנותקות מהקירות- מורידות את המבקרים דרך 2 המרתפים המערביים -עוברים דרך כל חלל פעמיים בשני מפלסים שונים- תוך כדי חווית התצוגה המספרת את סיפורו של המקום דרך התקופות השונות.
האולם השלישי הוא אולם הקרנה- כאן מתרחשת הקרנת מיצג וירטואלי .
האולם הרביעי הוא המרשים מכולם- אולם הקשתות.רק כאן שרדו קשתות האבן הגדולות אשר נשאו את הגגות בימי האומיה .להדגשת יופיו של החלל הוא ניבנה במבנה זכוכית - משטחים גדולים של זכוכית וגג פלדה קל ממחישים את החלל המקורי ושוב- בלי לגעת בו. המפלס התחתון של אולם הקשתות כולל חדר הרצאות ואת מודל ירושלים בתקופת ימי בית שני, משם עולים- במדרגות קלות או מעלית -אל המפלס העליון הכולל עמדות מחשב אינטרקטיביות, צפייה אל המודל, קפיטריה, מזכרות ושירותים. מכאן ממשיכים לעלות, אל היציאה, אל מפלס פני הקרקע- אל הרחוב האומאי המקורי.
החייאת הרחוב היא נושא חשוב בפרויקט: הרחוב המקורי עבר לאורך הכותל המערבי, דרך האתר שלנו, ומכאן אל פאתי העיר.חומת העיר עדיין לא הייתה קיימת, והרחוב המשיך לכיוון דרום.היום מסלול זה נקטע ע"י החומה. על מנת להחיות את הרחוב יצרנו לו המשך, הוא מסתובב מערבה לתפר שבין החומה לבין גגות הפרויקט, ומהווה חלק מטיול על גגות הפרויקט.
הכשרת המבנה למרכז מבקרים דרשה שילוב מערכות מודרניות מורכבות ובעלות נפח רב: קונסטרוקציה, אינסטלציה, חשמל ותקשורת , מיזוג אויר ועוד. עבודת התכנון נעשתה בקנה מידה מפורט, לפעמים 1:1, על מנת לשלב את כל המערכות הללו באופן הנכון ביותר, ללא פגיעה בקירות העתיקים ובצורה שתאפשר הדגשה מרבית לחלקים הכי מרתקים ויפים של המבנה.
דברי מתכנני התצוגה המוזיאלית:
מרכז דוידסון - מרעיון להקמה
באוגוסט 1997 גובשה תפיסה רעיונית להקמת מרכז מבקרים בגן הארכיאולוגי, וזאת בהמשך ליוזמת רשות העתיקות ופיתוח מזרח ירושלים להקמת מרכז מידע במחסני הארמון האומאי, כהשלמה והעשרה לביקור בגן הארכיאולוגי.
התצוגה במרכז דוידסון הינה דיאלוג בין הממצא הארכיאולוגי שנתגלה סביב הר הבית, וחשיבותה של ירושלים לשלושת הדתות המונותאיסתיות.
התפיסה הרעיונית שגובשה התבססה על חוויות תצוגתיות, הבזקי אור וקול והמחשות וירטואליות הנגלות למבקר במהלך ביקורו.
בשלב גיבוש הקונצפט העיצובי הוגדרה מערכת תנועה המורכבת ממערך רמפות סיבובי החודר את האולמות ומוריד את המבקר בהדרגה לעומק המרתפים תוך כדי צפייה בתצוגות ותוך הדגשת הניגודים בין ישן וחדש, בין ריאלי לוירטואלי, ובין הארכיאולוגיה, הארכיטקטורה והעיצוב.
העיצוב ואמצעי ההמחשה כוללים בצד המוקדים המוזיאלים, מודל פיזי של האזור המהווה נקודת מוצא לביקור בגן הארכיאולוגי, מודל וירטואלי המהווה כלי הדרכה ייחודי וסרטים שהופקו במיוחד עבור המרכז תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
התפיסה הרעיונית והדרישות הפרוגרמתיות שגובשו ע"י רנה סיון ודורית הראל שימשו
בסיס ונקודת מוצא לתחרות אדריכלית.