התפיסה הכללית

אתר יד ושם - הר הזיכרון והר הרצל - מהווים יחד אחד משלושת המוקדים העקריים של ירושלים.

הר הבית - המוקד הדתי רוחני.

גבעת רם - המוקד השלטוני פוליטי.

הר הרצל והר הזיכרון - מוקד התקומה.

ישנה חשיבות גדולה בהסתכלות כוללת על הר הרצל והר הזיכרון כסמל לתקומה ולציונות.

הר הזיכרון עומד לטפל בשני מרכזים:

בערכי הזיכרון הקולקטיבי - Memorial Value

במידע תוכני - Museum & Information

שילוב של זמנים בתודעה - זיכרון ומידע- סמליות ומציאות היוו קו מנחה בכל שלבי התכנון.

בכל קנה המידה, התכנוני הכללי של האתר כולו והמצומצם של בית הספר, נשאלת השאלה מה משקלם של שני מרכיבים אלו וכיצד הם משתלבים הן באתר והן האחד במשנהו.

כך מצאנו חשיבות גדולה בשילוב הבנין עם הנוף הישראלי - הרי יהודה ולכן מציע הפרוייקט חלל ציבורי גדול - "ככר המשפחה" כקצהו של ציר - "דרך המשפחה" ופתיחתו לנוף ובהמשכה "רחוב" בית הספר. חלל שיתאים לשילוב היחודי בין צרכי יד ושם במאה ה- 21 , כאשר ברור ששיטות הלימוד וצורות העברת מידע על השואה יכולות להשתנות מקצה לקצה, לבין הצגת השואה כמצב קבוע ללא שינוי עם כל כובדו.

כך משתלב הפרוייקט בחלק משלושת השכבות הבונות את יד ושם:

- שכבת הזיכרון - "אהל יזכור".

- שכבת המידע המוזיאלי המעבירה את האינפורמציה בצורה אינטראקטיבית ה -

Memorial Place.

- שכבת "הפתרון הסופי" - כאן המציאות והחומר הנם חד משמעיים, נצחיים, חרוטים

בחומר ובאדמה, באבן ובקרקע - לא ניתנים לשיקום. זוהי קביעות שאינה ניתנת

לשאלה עובדות שאין ויכוח עמן והן מעבר לזמן ולביטוי המשתנה של העברת המידע.

המערך האורבני:

הר הזכרון יד ושם מהווה כאמור אתר זכרון והנצחה ומוזיאון, וככזה מקבל כשני מיליון מבקרים בשנה מהם כמאה אלף עוברים לימוים שונים בבית הספר.

הפרוגרמה ותכנית האב, הדורשות ומציעות פתרונות חניה לאוטובוסים ולמכוניות פרטיות, מחייבות התמודדות רגישה ביותר בגלל האימפקט הסביבתי שהם יוצרים.

היות והדרישות מהמתכננים לא הציגו דרישה לפתרון לנושא ניתן רק פיתרון לנגישות לבנין עצמו.

המבקר - משתמש בבנין ירד מהרכב בכניסה הראשית ליד ושם ומשם יצעד דרך "קניון" חצוב בהר - "דרך המשפחה" אל בית הספר, הוא יעבור מצבים של אור וצל ואפלולית וחושך יעבור מדרך בין שני קירות אבן ל"גרוטו" - Groto - חלל עמודים מתחת לכביש ובסופו יגיע לנוף ל"בלוודרה" - Belvadere , כל החושים יופעלו - הראיה במצבי האור השונים השמיעה של הצעידה, המגע הפיזי הקשי עם האבן....

כל התהליך הוא תהליך הבא להעביר את המבקר ממצב של יומיום למצב של "לימודי השואה" כאשר כל הזמן נשאל בכלל השאלה אם אפשר לעבור מאוטובוס ולהתחיל ללמוד על השואה.

(כמובן ישנם במשולב סידורים מתאימים לנכים, במעלית וברמפות).

הבנין

מספר מרכיבים שהיוו דחף ומצע ליצירה האדריכלית:

הדואליות

בבסיס התפיסה הארגונית של הבנין נמצא את הדואליות הפרוגרמתית של בנין הלימוד והתלמידים מול פיתוח מערכות לימוד והוראה, דואליות זו נמצאת גם בבסיס הסטרוקטורלי של הבנין, בצפון עם האור הצפוני כיתות הלימוד, בדרום בצמוד להר ובמשולב עם חצרות - "פטיו" חדרי חוקרים מורים ומנהלה.

האור הטבעי

האור הוא מרכיב מרכזי בחוויה החללית הטיפול בנושא האור הוא דו משמעי, פתיחות וסגירות בעת ובעונה אחת.

האור הרך, האחיד נכנס לבנין קודם כל דרך החזית הצפונית ברוכת הזכוכית, זהו מעין "מסך" כללי, קבוע. בנוסף לו נמצא את "הקניונים", חצרות פנימיות צרות וארוכות המלוות את המבנה בדרום.

מעל כולם האור המגיע מהגג, הוא אולי זה הנותן את הביטוי החזק ביותר לזמן ע"י אור וצל משתנים בשעות השונות ובתקופות השונות והשפעת השינויים אור

החיצוני - עננים למשל באה מיידית ובו זמנית לידי ביטוי בתוך הבנין עצמו.

מצבים מובנים structural situation

נעשה נסיון ליצור מצבים מובנים מראש - תיזמור ועריכה של מצבי מפגש בבנין מקומות ישיבה - מדרגות וספסלים

תצפית ובמה, צופה וניצפה - גשרים, מדרגות.

כך המשתמשים, האנשים הם הם המוקד בחלל בהוויה ולא האדריכלות עצמה. האדם כמרכז ההוויה האנושית חללית, החלל אמפטי כלפי המשתמש.

מנוחה והפנמה - תוכננו איזורים לישיבה, מנוחה והפנמה, עם מבט לנוף של הרי יהודה, לנוף פנימי לתוך עצמם מגוון רחב.

מונומנטליות ואינטימיות

לציר המרכזי ממד מונומנטלי ובמקביל לו חצרות, מרפסות, פינות, כולן אינטימיות, הפער ביניהם יוצר מושג חדש של מונומטליות אינטימית.

שקיפות

הבנין כולא בתוכו מצבי שקיפות רבים - מעברי מבט ואור מצד לצד כמו למשל מהפטיו הקטן דרך הקפיטריה ועד לנוף הגדול של הרי יהודה.

השקיפות מקבלת ביטוי שונה ביום ובלילה האור החודר מבחוץ ביום ונותן את שיפות ובהירות והאור היוצא מהבנין החוצה בלילה.

סטרוקטורליות

לבנין מערך סטרוקטורלי פתוח קצה היודע לגדול ולהתפתח, זו סטרוקטורה של הצטברות מרכיבים בזמן היוצרת תחושה של סמיכות (מלשון סמיך), של שלם ושל חלק כאחד.

שתי פנים לבנין: מתוך ההר מינורי צנוע ומוצנע, מצפון בנין מופשט, שקוף, קל כל זאת למרות היותו מסד להר הזכרון כולו.

בנין סטרוקטורלי בהיר ונהיר -סטרוקטורליזם אמיתי המתבטא בשקיפות המודולציה והתכנית הפנימית .

חומרים

המכלול כולו הוא שילוב של חומרי בניה טבעיים ובטוניים, החל מאבן ירושלמית, דרך שיש, טיח לבן, עץ טבעי, ברזל, אלומינים טבעי וכד'. זו חומריות אצילה ושקופה הבאה לבטא צניעות, פשטות, מינוריות. הדגש הוא על המגע - המגע של קיר האבן מול המגע במעקה העץ.