במקום בו נישאת גבעה רמה אשר מתחתיה נפרש נוף רחב צומחת עיר חדשה . במקום, הנעטף בתחושת הראשוניות והאדמה עדיין לא מיושבת עומד עץ אקליפטוס בודד, החולש על כל האזור. סביב העץ נוצר חלל ובו פטיו סגור, המייצג את אופיה המופנם של קריית החינוך ומהווה את מרכזו. מעבר לכביש, נבנה בנין המועצה, המייצג את המע"ר ואת העיר אלעד כולה. קריית החינוך והמע"ר נתפסים כמוקדי פעילות וכמחוללי התרחשות בעיר, המקנים לה את צביונה. הפרוייקט יוצר דרך הולכי רגל ראשית , התופרת את קריית החינוך ואת המע"ר עם שני אזורי המגורים הסובבים אותם. תעלת מים מלווה את הדרך לכל אורכה. המים כמקור חיים מייצגים את הידע , את האמונה ואת הבטחון בדרך צלחה.

קריית החינוך והמע"ר נתפסים כיישויות מנוגדות אך יחד עם זאת מתפקדות במרקם אורבני אחד ומתוכננות בהתאם לעקרון סטרוקטורלי זהה. אותה סטרוקטורה מקבלת ביטוי קונספטואלי שונה וביטוי צורני, פונקציונלי שונה. בקריית החינוך , הגג הוא הסטרוקטורה החובקת, אשר מתחתיה מתרחשים חיים רוחנים מלאים ומגוונים. החיים זורמים תחת קורת גג אחת, תחת אמונה אחת. הגג, הנושא אופי אטום, יוצר אחידות התוחמת וסוגרת את המבנה. במ"ער, הסטרוקטורה מבטאת את אופיו המוחצן והעכשווי במעברים ורטיקלים חיצוניים ושקופים ,אשר דרכם מתקיימת הסרקולציה במבנים.

צורת המבנים המלבנית, שאולה מן הטיפולוגיה של בנייה טורית בשכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה בתחילת המאה. הן בקריית החינוך והן במע"ר, הסרקולציה החיצונית מתקיימת לאורך הדופן הארוכה ואילו הסרקולציה הפנימית מתרחשת לרוחב המבנה.

עקרון תכנוני מרכזי בפרוייקט הוא ההתאמה לטופוגרפיה וניצולה לדרכי תנועה, לעיצוב פונקציונלי של המבנים והחזיתות, להפנייית מבטים לנוף ולהתפתחות הבניה בשלבים. הבניה תתפתח מפנים הפרויקט, כלומר מאזור בנין המועצה ומאזור הציר הראשי בקריית החינוך, אל הקצוות החיצוניים של המגרשים. הבנייה המודולרית מאפשרת ארגון פונקציות זהה ברוב המתחמים. ייחוד כל מתחם מתבטא בעיצוב חזית בית המדרש כפונקציה לאופיו ולגודלו.

התכנון הכולל מציג את הדואליות הנרקמת בכל הרבדים בין חיי הרוח לבין חיי היומיום, ומציע פתרון לחיים הרמוניים בין קודש לחול בעיר דתית חדשה.