היעוד והמטרה של הבקתה במושב עידן היו לבחון את הטכניקה של בניה בקש ואדמה, כפיילוט לפרויקט גדול יותר של הרחבת ושיפוץ בית מגורים.
בזמן עבודות שיפוץ הבית, המשפחה התגוררה במבנה זה - המכונה בפי כל "הבקתה" - שיועד להיות מבנה זמני. בסופו של דבר, לאור הצלחת תהליך הבניה, המשפחה החליטה לבנות את התוספת לבית המגורים באותה הטכניקה.

את דובי וראומה דגאי הכרתי במושב עידן שבערבה. כשנפגשנו בפעם הראשונה, לפני למעלה משלוש שנים, ביקשו בני הזוג את עזרתי בתכנון תוספת לביתם. המשפחה התגוררה בבית סוכנות קטן ואדום גג, על מגרש גדול שכלל גם עסק משפחתי, בית קירור ואריזה של בזיליקום ופלפלים, סככת חניה גדולה ופינת חי. במסגרת התכנון נתבקשתי לכלול גם הקמת מבנה קטן בו תוכל המשפחה להתגורר בזמן עבודות השיפוץ, אשר ישמש כפיילוט לפרויקט ההרחבת הבית. בני הזוג חשבו אז על אפשרות שהמבנה יהיה בנוי מבוץ.

הסיפור של הבקתה מתחיל למעשה במושב פראן, שם פגשנו את רותם קורן ואת הטכניקה הייחודית של בניה בקש ואדמה. רותם הוא בחור צעיר ומוכשר, שלאחר שנים של עבודה בעץ נסע ללמוד ולהשתלם בתחום במקומות שונים בעולם.
כשביקרנו במבנה שהקים ובמבנים נוספים באיזור, למדנו על היתרונות התרמיים ועל ההתאמה של החומר לאקלים הייחודי של הערבה. נותרנו מוקסמים מתחושת הרכות הנעימה שמספקת האדמה כחומר בניה.
ניגשתי לעבודת התכנון של הבקתה מתוך הבנה שהמבנה צריך להשתלב בנוף של המגרש. למרות מגוון האפשרויות  שהחומר מציע, הייתי מעוניינת לשמור על שקט ופשטות.
מבחינת פרוגרמה, המבנה אמור היה לכלול אזור שינה אחד לכל בני המשפחה, שירותים ומקלחת, מטבחון ופינת ישיבה. העבודה האדריכלית על בית מקש ואדמה אינה שונה מן העבודה שנדרשת לבניית בית קונבנציונאלי. היה צורך בתכניות עבודה, פרטים והליך רישוי.

הייחודיות של התהליך באה לידי ביטוי בשיתוף הפעולה שנדרש ביני, האדריכלית, ובין רותם שהחזיק בידע והיה אחראי על הביצוע, תוך עבודה אינטנסיבית על התאמת הקונסטרוקציה לשיטת הבניה.
קיר מאדמה לא משמש רק כחיץ או כאלמנט המייצר תנאי פנים. זהו משטח נושם שכל נפילה או מעבר של אור דרכו הוא חוויה חושית. לפני-השטח שלו יש עוצמה רבה.
לכן, שאפתי ליצור מבנה בעל שטח פנים גדול הפונה כלפי פנים המגרש, כך שהאיכות הטקסטורלית של החומר תהייה נוכחת  בחיי היום יום  של המשק והמשפחה. משאיפה זו נוצר מבנה בעל חזית גבוהה, אשר איפשרה לנו להוסיף את קומת הגלריה. החלוקה הפנימית של הבקתה פשוטה ומותאמת אקלימית לכווני השמש, על אף הבידוד המסיבי שמעניקים הקירות. החזית הדרומית, הצרה, משמשת לחדרי השינה. איזור המגורים והכניסה נמצאים בחלק הצפוני והמוצל. בין שני האזורים, נמצאים המטבח וחדר האמבטיה.
הגג, שגולש מעבר לקירות, מגן עליהם מפני לחות או גשם ומופנה מערבה, כך שלמעשה המבנה מצל על עצמו ועל חלק ניכר מהמגרש בשעות אחר-הצהריים החמות. שיפוע הגג הגדול מעודן בזכות המסה והרכות של הקירות, והוא מייצר בו-זמנית תחושת מרחב, אינטימיות, וקרבה אינטימית לחומר.

לאחר חווית בניה משותפת, בה היו מעורבים כל בני המשפחה, חברים ושכנים, קם מבנה בעל קווים פשוטים ונקיים עם נוכחות של מסה חומר.
חומר שמגיב למגע יד אדם, בעל גמישות ויכולת השתנות לאורך זמן ושמגלם בתוכו אין סוף אפשרויות של גוון וטקסטורה.
בעקבות החוויה החיובית והמיוחדת, את התוספת החדשה לביתם בחרו בני המשפחה לבנות באותה השיטה.
החוויה הייחודית התאפשרה הודות לאנשים שהשתתפו בתהליך הבניה ובזכות כל אותן הידיים, הקטנות והגדולות, שעמלו והפיחו חיים בבקתה.