רקע

בנין המבואה משמש כמרכז מבקרים ומהווה למעשה שער כניסה למושבה ראש פינה.
מצד אחד, חשובה נוכחותו כנקודת ציון במרחב. אך מצד שני, ברקע ניצבת המושבה ההיסטורית וחשיבותה אינה פחותה. מצב זה יוצר קונפליקט מובנה במרחב התכנון. להיראות או לא להיראות? (על משקל שאלתו של שקספיר). יתרה מכך, קיים קונפליקט נוסף בין שימור המורשת ליצירה חדשה הנאמנה לקידמה ולזמן.
טיפולוגית הגג של בנין המבואה הושאלה מגגות בתי המושבה ותוכננה כ"קליפה" דקה בקנ"מ המבטא נקודת ציון במרחב. אך יחד עם זאת השתקפויותיו של אותו הגג ברקיע מטשטשות את נוכחותו הפיזית במרחב.

הרעיון

ההגעה לשער עיר הנה אקט סימבולי. כמו הגעה למקום מבטחים. מקום שיש לנו אליו כמיהה.
הרחבה המרחפת לפני החזית הדרומית משמשת כמרחב התכנסות ראשוני לקבוצות, ומאפשרת התייחדות רגעית עם הנוף, טרם הכניסה למרכז המבקרים ולמושבה.
נקודת המוצא לתכנון הבנין התבססה על יסודות טיפולוגיים של בית מושבה טיפוסי, שמסתו הכבדה פורקה והורכבה מחדש ע"י מעטפת "קליפות" קלילה דרכה ניתן להבין מושגים מופשטים כשכבתיות, בהקשר לזמן ומקום, היסטוריה ומורשת.
מהות הבניין מבטא פרשנות לטיפולוגית בית מושבה טיפוסי ומבוססת על חלל מרכזי בו ניצבים שלושה "בתי מושבה" העטופים בשתי "קליפות" מגוננות (משורש מגן).
התכנית חופשית ומשחררת את הבניין מהמסה הכבדה, מאפשרת הצבתם של "בתי מושבה" עצמאיים בחלל, וזרימת תנועה בניהם תוך התמצאות טובה במרחב.
חומרי הבניה טבעיים מסורתיים (אבן מקומית כבזלת וגלילית, פלדה, זכוכית) ומקיימים דיאלוג ופרשנות עדכנית עם בתי המושבה ההיסטוריים.
רעיון עטיפת הבתים בשתי "קליפות" מבוסס על שני עקרונות מרכזיים:
• אינטרפרטציה לשכבתיות של המקום ולהיסטוריה שבו.
• פרשנות להגנה (שימור) על מורשת.

הבניין וסביבתו הקרובה

האדריכל גורדון קולן (GORDON CULLEN) טען כי קיימות מס' דרכים לצפות בכנסיה: דרך בתי העיר, דרך הטבע או דרך הפיאצה שלפניה. וכך גם ישנן מס' דרכים להגיע אל העיר, ומכל דרך העיר תראה אחרת. אנו סבורים כי דרך בנין המבואה ראוי כי ניתן יהיה להגיע למושבה דרך המעלון, אך גם דרך טיפוס. בכל אחת מהדרכים תראה המושבה אחרת.
ובהתאם לכך, בחרנו לשמר את התיאטרון הפתוח ולמזגו עם מרכז המבקרים כך שישמש כחלק ממסלול טיפוס נופי למושבה. בנוסף, התיאטרון הפתוח "משאיל" מס' מושבים לחלל המרכזי של בנין המבואה ואלה משמשים כ"מיני תיאטרון מקורה" ומסד למדרגות המובילות למסלול הטיפוס הרגלי.

המעלון
תוואי המעלון שקוע במדרון ותוכנן בנתיב הקצר ביותר מעלה, בכדי למזער פגיעה בערכי טבע ובבית הפקידות (לכן גם אינו מחובר אליו פיזית). התוואי, ברצף עם בניין המבואה משמש כמחסום פיזי בין השטחים הירוקים הפראיים ממערב לבין אלה מעשה יד אדם (כולל התיאטרון) ממזרח. במפלס העליון של המעלון תוכננה רחבת התארגנות המוגדרת מצפון ע"י בית הפקידות ובה ניתן לשלב משרד מידע נוסף/קיוסק במידת הצורך.

שימור אנרגיה
חזיתות מזרח ומערב מוצלות אנכית ומאפשרות מעבר אוויר חוצה ממערב למזרח (cross ventilation) דרך החלל המרכזי. חזית דרומית המוצלת ע"י גג מרחף.
טיפולוגית "בתי המושבה" מאפשרת בקרה על השימוש באנרגיה. ניתן למזגם עם החלל המרכזי או בלעדיו, בהתאם לעונות השנה.
חלקו הדרומי של הגג המשופע המופנה דרומה מכוסה בתאים פוטו ואלטאיים בזוית מיטבית של 15 מעלות, המאפשרים לבנין להפיק אנרגיה עבור עצמו, ואף למכור חלק ממנה לחב' החשמל.