שער העיר 

הפרויקט הוצג במסגרת הביאנלה השניה לאדריכלות הנוף העירוני בבת-ים ובשמה "הזדמנות  2010" התמקדה במתח בין הזמני לקבוע, בין המתוכנן והנחווה. ביקשה להאיר את יחסי הגומלין הדינאמיים בין תכניות עירוניות ארוכות טווח שמטרתן לייצר סדר, לבין המצבים היומיומיים של אי סדר הנוצרים כתוצאה מהטמעת השינויים במרחב.

"הביאנלה תבקש ליצור פעולות עירוניות הנובעות מתוך הגדרת המצבים הזמניים כהזדמנויות אורבניות וכחומר גלם של המרחב. הביאנלה תשאף לבחון אפשרות לעגן את המצבים הזמניים בהגדרה סטטוטורית. הפרויקטים יציעו שינוי של דפוסים וגישות ויפעלו ליצירת סטנדרטים חדשים של תושבות עירונית המבוססת על שותפות בתהליכים המתחוללים בעיר, הפעולות העירוניות יגדירו מחדש את יחסי הגומלין בין התושבים, בעלי העניין, המתכננים והרשות העירונית" מתוך אתר הביאנלה.

בעשור האחרון השתנה המרחב הציבורי בעיר בת-ים ללא היכר, בייחוד הטופוגרפיה ואדריכלות הנוף בכניסה הצפונית, בין הרחובות בלפור להרצל. כיום מתאפיין הרובע שמצפון לשדרות העצמאות במיעוט שטחים ירוקים בהשוואה לאזורים אחרים והמבקר בעיר עלול לטעות בנקל ולחשוב כי זהו רובע חסר חשיבות, אולם אין הדבר כך. באזור זה מתלכדים שלושה מצירי התנועה החשובים בעיר (בלפור, הרצל ורוטשילד) והוא קו גבול בין בת-ים לשכנתה הגדולה יפו–תל-אביב. לפיכך ניתן למעשה להגדיר את מתחם ההתערבות כ"שער העיר" המקבל את פני הבאים לבת-ים ונפרד מהם, וככזה עליו להיראות אחרת, להשתנות ולהתחדש. בעיני רוחי "שער העיר" צריך להיות חלופה ראויה למתחמים עירוניים תוססים אחרים בעיר, וזו מטרת הפרויקט: לשפר את חוויית הכניסה לבת-ים מצפון ולקרב את המבקרים בה אל אופיה החדש, המודרני והתוסס. 

נקודת המוצא היא הדעה הרווחת היום באדריכלות עירונית הרואה במפגשים שבין צירי תנועה ראשיים כר נפלא לפיתוח עירוני, בדגש על שטחים פתוחים ומרחבים ציבוריים נגישים לכול, ובתושבים היא רואה חלק בלתי נפרד מהנוף: לא רק "לקוחות" הנהנים ממנו אלא גם מרכיבים המעצבים אותו. עמדה זו הביאה אותי לחפש שותפים לעשייה מקרב תושבי העיר, ועל כן בחרתי לגייס את יכולות החשיבה והדמיון של ילדי המקום ליצירת שטח חדש שיכיל את הילדים ואת פעילותם, ובכך יחיה את האזור ויעצב אותו מחדש. שותפיי לפרויקט לא רק גרים בסמוך, הם גם פועלים ומתחנכים בסביבה, ובאותו רובע שוכן בית הספר היסודי א.ד. גורדון (אנוכי נמנה עם בוגריו) – בית ספר השם דגש על פיתוח היצירה בתלמידיו ואוצר בתוכו משאבים אנושיים וטכנולוגיים נפלאים לדיאלוג פורה עם עולם האדריכלות. מבחינה זו הפרויקט הוא הזדמנות לכרוך את חזון החייאת מתחם "שער העיר" בילדים, שקיבלו כלים להתמודד עם אתגרים שמעמידים לפניהם המרחב והזמן.

פיתוח המתחם כלל שיתוף קבוצת תלמידים בהקמת שורה של ביתנים-גלריות, שישמשו אכסנייה להצגת מרכולתם האמנותית לפני הציבור. הביתנים מושתתים על קו חשיבה התואם את עקרונות הקיימות, ובבנייתם נעשה שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה בהתאמה לאופי המקום והצרכים הנובעים ממנו. כמרכיב בסיסי ופעיל במבנה שלד מעטפת הביתנים השתמשנו ב"ליפה", צמח ממשפחת הדלועים (מלפפון,קישוא). תכונותיו הטכניות המרשימות, המתאימות גם לאזורים הקרובים לים, הביאו לשימוש בו כחומר טכנולוגי לבנייה בת-קיימא, ולענייננו הוא גם תורם להשלמת השינוי האסתטי של מתחם "שער העיר" והשינוי התודעתי הכרוך בכך.

City Gate

The planning process is a collaboration between the planner and
local residents, since the space’s identity can be affected by the temporary
and associative interventions of the population that inhabits it. “City Gate”
points to the possibility that residents - even children - can participate
in city planning. It is a collaboration between students of the A.D. Gordon
elementary school and architect Dror Brill, who himself attended the school.
The project realizes a vision of the area’s revitalization by harnessing the
local children’s thought and imagination - by creating the space for and
with them.

TIMING 2010 the concept

“Urban Action 2010 focused on the tension between the temporary and the permanent, between the planned and the experienced. The Biennale examined the occasionally tense relationships between the city’s attempt to create order through long-term plans, and the everyday chaos that is the product of that process. The goal was  to encourage spaces and situations that function from within the state of a given temporality, drawing energy from this very flexibility.”

In an urban square, located at the entrance to the city, a series of
gallery-pavilions are raised, in which the pupils will exhibit their artistic
production. The pavilions are constructed from environmentally friendly
materials. The basic material of the building’s skeleton is the loofah plant,
from the cucurbits family. The plant’s impressive qualities, which are
suitable to seaside areas, allow it to be used as a technological material
for sustainable building. The students fabricated the pavilions’ models,
explored the materials, examined different construction techniques, and
created a prototype pavilion on the school grounds, before the actual
construction at the project site.