במעט מאוד מקומות בארץ קיימת האפשרות לבנות בית - מגורים על קו אפס, הגלעין הישן של עין - הוד הוא אחד מהם.
על מנת לשמור על אופי המקום שנבנה על שרידי כפר ערבי, נשמרו הסמטאות הצרות, הבניה באבן על קו אפס, שמאפיינת בניה סגורה כלפי חוץ ופתיחה כלפי חצר פנימית.

הבית יושב בקצה סמטה צרה (ברוחב של כ- 4 מטר) המסתיימת בגרם מדרגות צר, על מגרש בצורת משולש בגודל של 142 מ"ר בלבד.
הסמטה נמצאת בכיוון דרום, נתון שמחזק את הצורך להסגר יחסית ולהסתפק בפתחים צרים.
מצפון מזרח תוחם את המגרש קו סלע טבעי בגובה של כ- 4 מ' ובו מערה קיימת (מכיוון שעין - הוד יושבת על סלע גיר רך ישנן מספר מערות כאלו בסביבה), הבדל המפלסים מאפשר פרטיות עם הבית השכן למרות הקרבה אליו.
נתונים אלו אפשרו פתיחה מקסימלית של הבית לחצר פנימית לכיוון צפון ונתנו לבית מבטים לנוף קרוב של קו המצוק והמערה.

בנוסף לקונטקסט הקיים הנחה אותנו המתכננים עקרון תכנוני, לפיו הבית בנוי בשני גושי אבן הפונים לכיוון דרום : גוש מרכזי עולה לשתי הקומות, וגוש משני אשר מגדיר את הכניסה הראשית לבית.
בין שני גושים אלו מחבר חלל הקושר את התנועה בין האזור הציבורי של הבית ובין האזור הפרטי של חדרי השינה,
ומחדיר אור מכיוונים צפון דרום.
מכיוון דרום חודר אור מסונן דרך ויטראז', מעשה ידי האומן פרופ' יוסף שאלתיאל (הויטראז' בצבעיו מסנן את האור הדרומי), ומצפון אלמנט זכוכית פינתי המאפשר כניסה לבית מהמפלס העליון שמעל לקו הסלע.
לאורך החלל המקשר ישנן "ארובות אור" המחדירות אור עקיף מהתקרה.
חלל הכניסה החיצוני מקורה בדק עץ היושב על קורות עץ גושני.
דק העץ חודר את החלל הציבורי של הבית ומשמש כגלריית עבודה הצופה לחדר המגורים. קורות העץ נשענות מצד אחד על קורת פלדה התוחמת את חלל המגורים, ומצד שני על מחברי פלדה מחוברים לקיר.