מערכת החינוך בעיר רמלה עוברת רפורמה וסוגרת פער של שני עשורים בחינוך. פארק עופר, הממוקם במרכז העיר, נבחר לאכלס את קרית החינוך החדשה הכוללת חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, אצטדיון ספורט ושטחים פתוחים.

בית הספר הוא מקום המפגש של קהילות שונות, של תרבויות חדשות, מקום בו החברה מגדירה את זהותה. ברמלה, בביטוי הדמוגרפי והאתני הרב גוני, וכעיר המחפשת הגדרה אורבנית במרחב גוש דן, משימה זו מקבלת משנה תוקף. קרית החינוך בפארק עופר יוצרת הזדמנות למהלך של פיתוח עירוני התורם לקהילה וליצירת זהות עירונית אחרת.

בתכנון מבני חינוך , עולה השאלה מהי אדריכלות של מוסד חינוכי , מהי הסביבה הבנויה המאפשרת דיאלוג, דיון ורכישת דעות, ומהן המעטפות הבנייניות אשר מחד צריכות לענות על פרוגרמה פונקציונלית של משרד החינוך ומאידך יוצרות אוירה של חופש הדיון, חופש הביטוי וחופש המחשבה. הגיאומטריה במקרה זה ברב גוניותה הצורנית ובעושר גווניה מאפשרת יצירת אוירה מעין זו.

בית הספר מורכב מארבעה מבנים המגדירים חצר פתוחה, המנקזת את התנועה הפנימית בבית הספר. כל מבנה פועל באותו עקרון של חלל מרכזי המנקז את הכיתות וחדרי הלימוד ויוצר מקום מפגש בלתי פורמלי. העדר היררכיה ברורה בין המבנים מחזק את תחושת השוויון וחופש הפעולה הנחוצים בקיום מערכת חינוך דמוקרטית ופלורליסטית.

בית הספר המוצג כאן הוא מבנה ראשון הממוקם במסגרת קרית החינוך ובנוכחותו הייחודית הוא מהווה את הגרעין הראשוני להקמת קרית החינוך המלאה לשנים הבאות.