אין צורך- גסיסתם של הקניון ותרבות הצריכה

בפרויקט הגמר שלה, מציגה סתיו סלומון פתרון לחידוש מבנה קניון קריית רמלה, אשר סובל מהזנחה ודעיכה מסחרית.
עודף בשטחי מסחר ושינויים בהרגלי הצריכה הובילו לרגע בו קניונים רבים במרכזי הערים ננטשים וזקוקים לשימוש חדש. ביניהם, נמצא קניון קריית רמלה הנמצא במצב של גסיסה מתקדמת.

הפרויקט מציע שימוש מחודש בתשתית מבנה הקניון הקיים, כטריגר להחייאת מרכז העיר הישן כולו. היחלשותו של הקניון יכולה להוביל להתחזקותו המחודשת של מרכז העיר ולהפיכת הקניון מקופסה אטומה של צריכה המזוהה עם הגלובליזציה, למבנה מורכב וגמיש, המכיל בתוכו מגוון של פעילויות והוא סממן של מקומיות. האינפלציה בשטחי המסחר ושינויים עמוקים בתרבות הצריכה הובילו לתחרות גדולה עד בלתי אפשרית בין הקניונים וכך נוצרה תופעת ''הקניונים המתים''.

בעוד שבארצות הברית אחד מכל שישה קניונים עתיד להיסגר בעשר השנים הקרובות, בישראל עדיין נבנים קניונים ללא הכרה. נוצר מצב אבסורדי בו לצד קניונים מתרוקנים ונסגרים החווים ירידה בהכנסות, מתחמי מסחר וקניונים חדשים נבנים בכל רחבי הארץ.

העיר רמלה סובלת לא רק מניתוק הולך וגדל בין תושביה השונים, אלא גם ממצב סוציו אקונומי נמוך
ומהזנחה רבת שנים. ממבט קרוב ניתן עוד למצוא את סוד הקסם הרמלאי ואת האוצרות הרבים שנשמרו לאורך הדורות: שווקים, מינרטים, בריכות מים עתיקות, חנויות דחוסות, שכונות צפופות, מיקומה המרכזי על הדרך בין מזרח למערב ויחס אנושי חם.

מים הינם חלק בלתי נפרד מהקסם, מהתרבות ומההיסטוריה של העיר רמלה. העיר הייתה בירת חבל פלסטין בתקופה המוסלמית ונבנו בה מכלולים רבים של מתקני מים וביניהם אמת המים ובריכות המים התת -קרקעיות. בניגוד לקניון הנמצא באופן שגור בכל עיר, בריכות המים הינן מאפיין ייחודי של העיר רמלה, והן היוו מוקד מפגש קהילתי עבור התושבים כחלק מהתרבות המקומית בה. החיכוך החיובי שנוצר במרחבים הציבוריים שברמלה הוא הבסיס לבחירה בפרוגרמה המחודשת.

הבריכה הציבורית כמקום מפגש, פרלמנט, מקום בו רובצים, משחקים שש בש ושותים קפה שחור. מרחב ציבורי בו יש מקום לכולם, למקומיים מכל שכבות האוכלוסייה, לאורחים מבחוץ, ליוממים שעוברים בו בדרך אל תחנת הרכבת או אל התחנה המרכזית, לאנשי המחוז כולו המגיעים לעשות סידורים בקריית הממשלה ולילדי העיר המחפשים מרחב להיפגש בו. הבריכות מחזירות את הפרלמנט הישן למרכז העניינים ומייצרות מפגש בלתי אמצעי, פתוח ונגיש בין הקהילות השונות שבעיר.

בנוסף, רמלה היוותה תמיד עיר מסחר ומעבר מרכזית, צומת דרכים בדרך שחיברה בין יפו לירושלים ובין הודו וספרד. לכן, על -מנת לחזק את מעמדה ככזו ולייצר פלטפורמה אשר תחייה את מרכז העיר הישן ותחזק את העיר מעמדית וכלכלית, תוכננו רחובות פנימיים ובהם מסעדות, בתי קפה, חנויות קטנות, חאן הארחה ודירות לזמנים קצרים. החאן מאפשר למבקרים מבחוץ לבוא ולחוות את העיר, או להמתין בה בדרכם ליעד הבא. מהלך זה יחזיר את רמלה להוות צומת דרכים ומוקד מעבר חשוב.