PRISM

הפרויקט מתוכנן באתר מסוף מיכלי הדלק בקרית חיים. האתר הינו מתקן תעשייתי מימי המנדט, המכיל מכלי איחסון דלק גליליים בגדלים שונים, הממוקמים בתצורת רשת ריבועית (GRID) לחוף מפרץ חיפה.
 
הפרויקט מבקש לפתח דיון ביקורתי על קווי דמיון בין גריד המיכלים ובין גריד השיכונים מצפון למתחם, שכונת "שדרות דגניה". הדמיון בין המקרים מאופיין בשני רבדים, הרציונל התכנוני (אינסטרומנטלי) והתוצאה המרחבית (Spatium). באשר לרציונל התכנוני, בשני המקרים עמדה לעיני המתכננים "מטרת על" שלצורך יישומה "כל האמצעים כשרים" וכל ההשלכות המושפעות מדרך היישום בטלות. הקמה מהירה של שיכונים לעולים חדשים, משולה ומקבילה להקמת מפעל לוגיסטי צבאי להעברת נפט מעיראק לחיפה.

להשגת אותה מטרת על, נוצר תהליך המבקש להפוך את המקום ממקרה מורכב וייחודי של אקלים, טופוגרפיה, צמחייה, משטר רוחות, מסלול השמש ופרמטרים תכנוניים וסביבתיים נוספים, לכדי פרוייקט בנייה כמענה לצורך המיידי, כאשר ההתייחסות התכנונית הינה כאל "דף חלק", בהתנתקות מודעת מאילוצים וללא כל מאפיין ספציפי או מגבלה. מכאן הדמיון הנוסף באשר לתוצאה המרחבית, בגריד השיכונים וגם בגריד המכלים קיימת התעלמות מן הסביבה הטבעית.

בהתייחס למאמרו של קנת פרמפטון (Kenneth Frampton, Towards Critical Regionalis ) הסביבה הטבעית טומנת בחובה את היכולת להציג את המאפיינים הספציפיים של המקום, הטופוגרפיה, הצמחייה המקומית, האור המקומי, האקלים ועוד... כל אלו, מתלכדים לכדי תרכובת ספציפית, המשתנה ממקום אחד לאחר. התעלמות גורמת לתוצאה מרחבית המשולה למושג "Spatium", אותו טבע הפילוסוף מרטין היידיגר (Martin Heidegger) במאמרו Building, Dwelling, Thinking, מושג המתאר תוצאה מרחבית דיסטופית של חלל נטול אפיון ומוקמות ספציפיים, קרי "היעדר מקום" (Placelessness).
 
בהשראתה -Critical Regionalism ובשימוש וביצירת חללי "היעדר מיקום" (להדגשת ניגודיות), הפרויקט מבקש להפוך את מתקן מסוף המיכלים, מכזה המוחק את הסביבה הטבעית, לכזה המיצר הערכה כלפיה. לצורך כך, תוכנן מסלול חוויתי בגריד המיכלים, עליו נפרשה מתודה תכנונית המשלבת שני מהלכים.

כמהלך ראשון תוכננו מסדרונות המחברים בין המכלים בהם רעיון "היעדר המקום" מובא לכדי מצב מוקצן המייצר "מראה שחורה" של אותו Spatium, עולם סטרילי, מלאכותי, חזרתי וגנרי, בו גם שאריות הטבע שעוד שרדו במרחב (חורש האקליפטוסים בכניסה למתחם ממזרח, הים שממערב ואזור חיץ צר של צמחיית חוף בגבול הצפוני של המתחם) נלקחות מן הסובייקט.

מדובר במרחב אטום בו לא קיימים מבטים אל הצמחייה המקומית, האור המקומי מוחלף בתאורה מלאכותית, ציוץ הציפורים ומראה מעופם מוחלף בדימוי מוקלט שלהן הבוקע מתוך המסך. כל אלה מיצרים דיסטופיה מוחלטת שאינה כה רחוקה מהמצב הקיים במציאות (הטבע בולט בהיעדרו מהמרחב). אותו עולם דיסטופי מובא בכדי להמחיש לסובייקט את משמעות וחשיבות נוכחותו של הטבע במרחב בכדי למנוע את תופעת "היעדר המקום". מכאן שכמהלך ראשון, הפרויקט מבקש לסיים את המצב בו הטבע נלקח כמובן מאליו. מנקודת התחלה זו יכולה להתחיל הערכה אמיתית ומשמעותית לטבע.
 
המהלך השני הינו הדהוד המקום באמצעות מסגור האלמנטים הטבעיים המאפיינים אותו. העולם הסטרילי של המסדרונות נשבר בצמתים, בכל צומת בגריד קיים מיכל. עצם היות המיכל חלל אטום, הוא טומן בחובו ערכים אדריכליים המאפשרים בידוד ומיקוד של הסובייקט במוצג במיכל. אי לכך, כל מיכל מתוכנן באופן יחודי המציג אלמנט ספציפי מהסביבה הטבעית המרכיבה את המקום, כל מיכל משמש מעין ''עדשה'' דרכה ניתן להבחין בכל אחד ממרכיבי הטבע. במהלך שיטוט הסובייקט במטריצת המכלים, הוא נחשף בהדרגה אל אותן אבני בניין טבעיות המקיימות את המקום בזו אחר זו, וכך מונגשת למבקר היכולת להתחיל להרכיב באופן הדרגתי(תוך בידוד והדגשת אלמנטים מהסביבה הטבעית המקומית) תמונה תפישתית של המקום בו הוא נמצא, גם אם אינו רואה אותו במבט אחד.
 
כאשר אותם אלמנטים טבעיים מופיעים בצורה יומיומית כמכלול, הריבוי שלהם מיצר הצפה של הסובייקט ולכן איננו שמים לב ליופי ולמורכבות של האלמנטים הבודדים המרכיבים את אותו מכלול. על כן, כאשר המיקוד הינו על כל אחד מהמרכיבים המובא בנפרד לתשומת ליבו של הסובייקט, בתוך עולם סטרילי לחלוטין שלא מציג שום דבר באותו רגע מלבד אותו אלמנט טבעי, רק אז לפתע ניתן להדגישו ולהבחין ביופיו.
 
המעבר בין שני מצבים מנוגדים אלו (המסדרון הסטרילי והמיכל המציג את האלמנט הטבעי), מבקש להביא לידי מצוי את יכולת הסובייקט להעריך כל אלמנט כמרכיב וחלק מהסביבה הטבעית המקומית. כך נוצרת אותה ההערכה המתבקשת לטבע, בהתבוננות והתעמקות באלמנטים טבעיים שעד כה נלקחו כמובנים מאליהם, הם נמצאים סביב כל הזמן אך אין אנו מבחינים בהם. המתקן שמחק את אותם אלמנטים טבעיים מן המרחב, הופך למתקן אדריכלי וכלי המאפשר לסובייקט להבחין בהם, בדומה לאופן שבו אנו נדרשים לפריזמה בכדי להבחין בשלל צבעי הספקטרום המרכיבים את האור הלבן.

כמוכן, קיים שימוש במספר דרכים במקביל בכדי לטהר את האדמה ואת מי התהום ולאפשר לסביבה הטבעית לשוב. טיהור השכבות העליונות של האדמה באמצעות צומח phyto-remediation וכן טיהור מי התהום באמצעים ביולוגיים  bio-remediation. ההצעה התכנונית מעבר למסלול החוויתי, כוללת מרכז למחקר ופיתוח בתחום ה clean-tech , תיעוש אשר בניגוד לרציונל האינסטרומנטלי, לוקח בחשבון השלכות ארוכות טווח מבחינת חיי המוצר וההתייעלות אנרגטית בתהליכי ייצור. כמו כן, הטיפול במכלים הנושקים לשדרות דגניה הינו שונה משאר המתחם, ומתפקד מתוך נקודת מבט המשרתת את הקהילה למודת הסבל הזו.