האנגארט Movement
גלריה למופעי מחול ותערוכות אומנות מתחלפות

הפרוייקט מתמקם בהאנגר 2 בנמל יפו, ומציג גלרייה למופעי מחול ותערוכות אומנות מתחלפות.
במרכז חלל התצוגה של הגלרייה ישנו אובייקט מרכזי המשמש כמבנה במה דינאמית. המבנה זז ומשנה את צורתו תוך כדי תנועה יחד עם רקדן או רקדנים במהלך מופע מחול. המבנה והרקדן יחד מייצרים מרחבים וצורות חדשות, מגיבים האחד לשני ומנהלים דיאלוג מרחבי כדואט מחול.

הבמה נעשית אקטיבית, כחלק בלתי נפרד ממופע המחול, כאשר הרקדן רוקד איתה יחדיו ולא רק בתוכה. הבמה  לא משמשת רק כתפאורה אלא מייצרת צורות וקווים בחלל, משתנה ומגיבה לתנועת הרקדן ונעה בעצמה. הקונספט העומד מאחורי הרעיון של דואט בין רקדן למבנה מלווה במחקר מעמיק המייצר השוואה בין מחול ואדריכלות. מחול ואדריכלות הן שתי דיספלינות יצירתיות המגדירות ומשתמשות במרחב כמדיום העיקרי לפרשנות יצירתית. ריקוד הוא תנועה של הגוף האנושי המוגדרת על ידי זמן ומרחב. אדריכלות ואיכויותיה המרחביות נחוות על ידי הגוף האנושי דרך התנועה והזמן. המרחב הנוצר עבור ועל ידי הגוף הוא החולייה המקשרת המרכזית בין שני התחומים. 
מבנה הבמה מורכב משלושה מודולים בעלי מספר איברים. לכל מודול ישנו מעצור חומרי קונסטרוקטיבי המחובר לשני איברים ולמסילה ברצפת האובייקט. הזזת המעצור גורמת למשיכה של איברי המודול וכתוצאה מכך לשינוי צורני מרחבי. ניתן להזיז ולהעמיד את המודולים יחד או בנפרד, כאשר כל שינוי באופן ההעמדה או בצורה של הבמה מייצר חווייה חדשה ושונה עבור הקהל הצופה והרקדנים.

הצורה הראשונית של הבמה, איתה מתחיל המופע, הינה ריבוע מוגדר ופשוט. במהלך המופע הצורות נעות, משתנות ומתפרקות, נשארות מרובעות או נהיות מופשטות יותר בהתאם לכוריאוגרפיה המחולית. בתום המופע הבמה נותרת בצורתה החדשה ומאפשרת לקהל להתהלך ולנוע בתוכה על מנת לחוות פיזית את הזיכרון המרחבי של מופע המחול.

היכולת של הבמה לנוע ולשנות את צורתה מאנישה אותה ומחזקת את הרעיון לפיו גם עצם דומם כמבנה יכול ליצור דיאלוג אמיתי ואקטיבי עם בן אדם ולהפוך לדינאמי ובעל כושר תנועה.
חלל התצוגה בגלריה המקיף את הבמה, מורכב ממערכת של אובייקטים מודולרים המשנים את צורתם באמצעות מחברים צורניים וצירים. צד אחד של ההאנגר מוקדש לתצוגת יצירות אומנות ופיסול. היצירות מוצגות על מערכת קונסטרוקטיבית שיכולה לייצר זוויות תצוגה שונות וכך לגוון את אופן התצוגה וחוויית הצופה. הצד השני של ההאנגר כולל מערכת ישיבה בעלת שני מפלסים המשמשים לצפייה במופע המחול. בנוסף, מערכת הישיבה כוללת שלושה מסכי הקרנה. שתי המערכות מתחברות לקונסטרוקציה העליונה של ההאנגר. המחברים הייחודיים והתנועה של האובייקטים מייצרים שפה עיצובית כוללת העוטפת את ההאנגר ברמות שונות, מן הגדול לקטן, בין אם מדובר במערכות תצוגה גדולות ובין אם מדובר בצירים ובמחברים ברמת הפרט.