Lifta revival: from vernacular to modern

אדריכלות וורנקולורית הינה שם תואר המתייחס לסגנון ילידי של בנייה, ברובו הגדול פרי יצירתם של בנאים חסרי השכלה מקצועית, אך אף על פי כן, עדיין נחשב כבעל סגולות ייחודיות. במידה מסוימת בינוי זה מקושר עם עבר מפואר, ולכן יש המפרשים אדריכלות זו כארכיטקטורה נטולת אדריכלים.
בכניסה המרכזית לירושלים מכיוון מערב שוכן לו הכפר הקדום "ליפתא", מתחם אורבני בעל היסטוריה ארוכת שנים אשר מקורו עוד בימי התנ"ך, אז כונה בספר יהושוע ''מי נפתוח'' על שם המעיין הקיים בו. ההתעסקות בכפר הערבי מרתקת רבים, כיוון שע"פ השיטה המחקרית וגם האינטואיטיבית קיים קשר ישיר בין התרבות העממית של הכפר הערבי, לבין תרבות הבנייה של ימי המקרא. למעשה ליפתא משמשת כמוזיאון חי לתרבות וארכיטקטורה נכחדת של העולם העתיק בכלל והאדריכלות הוורנקולרית הישראלית בפרט.

ההתפתחות של ירושלים מתעלמת מליפתא עוד מאיחודה. אפילו כיום נכס אדיר זה סמוי מן העין של העוברים והשבים בדרך ירושלים-תל אביב, והם אינם מודעים לקיומו. הנתק שנוצר בין הכפר לעיר גרם לליפתא לשמור על ייחודה, אך עם זאת, רשת התחבורה המקיפה את האזור יחד עם הבינוי האגרסיבי שמתוכנן בכניסה לעיר, ממוטט אט אט את המרקם השברירי והייחודי של הכפר. לפיכך, הפרויקט בא לתת מענה הולם לתופעת הוורנקולר הישראלית, שהרי היא האדריכלות הישראלית במיטבה: זו המשתמשת באקלים, באדם ובסביבה הקיימת על מנת לקיים את עצמה.

למעשה ירושלים צמחה מרצף של כפרים אשר פרוסים בין גבעות ועמקים ואט אט מאז איחוד העיר הקרעים מתאחים לכדי יצירה אורבנית שלמה. השוני בין העיר העתיקה לבין העיר המודרנית הינו כ"כ חד, בדיוק כמו השוני בין הכפר הוורנקולרי הרומנטי בעל קנה המידה האנושי לבין המטרופולין המודרני שנוצר בכניסה לצד גשר המיתרים ופרויקטים נוספים שמתהדרים בגודלם ובנוכחותם. 

מטרת הפרויקט היא לאחות בין הכפר לעיר במימד הפיזי, הערכי והתרבותי כאחד ולתת מימד חדש לירושלים, אשר שואב את ערכיו מהמסורת הקדמונית של ליפתא וממשיך את דרך יפו המובילה לעיר העתיקה בירושלים. האתגר המרכזי בפרויקט הוא להטמיע את ערכי הוורנקולוריות, שמעצם קיומה הינה ספונטנית ובלתי מתוכננת ולהפגיש אותה עם פאתי העיר הגדלה. כל זאת, על מנת להשיב את עקרונות הכפר ללב העיר ובכך למעשה, לדלל את העיר לכפר ומשם לטבע.

לשם כך, דרך הפעולה הנבחרת היא החייאת הכפר מחדש על בסיס הסטרוקטורה ההיסטורית, ומיזוג בנייתו עד לכניסה לעיר. אשר שם נוצר שער הפרויקט ודרכו נכנסים לכפר, מבנה זה הוא גם המתווך בין הכפר לעיר.
קו התפר בין הכפר לעיר, משמש כשער לפרויקט וכצוהר ליקום מקביל החבוי מן העין. תכלית נקודת מפגש זו, לשאוב את הבאים בשערי העיר ירושלים לתוך עולם ייחודי זה ולשמש מעין גשר בין וורניקולריות למודרניזציה.

"שים לב לצורת הבנייה של האיכרים, הם תוצאה של חוכמת אבות עתיקת יומין. אבל חפש את הסיבה לצורות האלו! אם התקדמות הטכניקה מאפשרת לשפר את הצורה כדאי תמיד לשפר את הצורה" (אדולף לוס).

https://www.youtube.com/watch?v=yh-VZbSbsmY