נכון לעכשיו, איננו זוכרים את עצמנו ללא מחשבים, סמארטפונים ושאר אביזרים טכנולוגיים. הם הפכו לחלק בלתי נפרד מאתנו. נדמה שכבר אין הרבה סיבות מוצדקות לצאת מהבית – הכל ניתן לעשות דרך אותם מכשירים. המציאות החדשה הזו, הנעה בין וירטואלי למוחשי, חייבת להשפיע על החלל בו אנו חיים.

בפרויקט הגמר שלי אני שואפת למצוא צורת מגורים אחרת, כזו המושפעת מאורח חיינו הווירטואלי ועל כן בחרתי לקחת כבסיס מבני את הרשת החברתית.

הרשת החברתית יכולה להיראות ככאוס במבט ראשון ולכן אם נאמץ את הנתון שהגאומטריה של הכאוס היא רשתית, נוכל לראות איך שינויים קטנים בתכונות המרחב הווירטואלי (קשרים חברתיים הנוצרים בהתאם לתחומי עניין משותפים) יכולים להביא לשינויים משמעותיים (למשל, קשרים חברתיים קרובים יותר ורחבים יותר או יצירת תחומי עניין חדשים). על מנת להדגים זאת בחרתי באותם מכשירים אלקטרוניים וסלולריים המשפיעים על חיינו, אך התמקדתי באוכלוסיית החיידקים הבלתי נראית שהקימה עליהם מושבות.

מושבת חיידקים פועלת גם היא על פי אותו עיקרון וגם בין החיידקים ישנה מערכת תקשורתית. לכן בחרתי לחקור את אורח חיינו באמצעות דגימת חיידקים מהמכשירים הטכנולוגיים אשר משמשים אותנו בביתנו כל יום. בפרויקט זה התייחסתי לשישה דיירים ולחמישה חדרים בסיסיים בבית: סלון, מטבח, חדר שינה, שירותים וחדר עבודה – מכשיר מכל חדר. בסלון דגמתי משלט הטלוויזיה, במטבח דגמתי מהמחשב הנייד, מחדר השינה דגמתי ממצלמה, בשירותים דגמתי מהסמארטפון ובחדר העבודה דגמתי מאוזניות. באמצעות מושבות החיידקים שצמחו מכל מכשיר ניתן היה לייצר סכמה ראשונית של הדירה העתידית, והצורניות החדשה שלה נבעה מתוך מתיחת קשרים אפשריים בין מושבות החיידקים שנוצרו אל מול מידת השימוש בכל אחד מהחדרים על ידי כל דייר.

לאחר תהליך החקירה, הגעתי לכדי שש דירות שונות אך לכולן מכנה אחד משותף: מאחר ואין לנו צורך במשאבים נוספים מלבד המסך- שטח החדרים קטן יותר ועל כן שטח המגורים שלנו קטן יותר. המבנה משקף חיים פרטיים אל מול האופציה לחיים ציבוריים ומשותפים, כאשר המבנה הפרטי ועיצוב הפנים שואבים השראה מהחומריות של מכשירים אלה ועל ידי חומרים המעודדים קליטה והמבנה הציבורי המשותף חשוף לשמש – מה שמשבש את היכולת להשתמש במסכים – ושואב השראה מחומרים טבעיים יותר ומעקבי קליטה.

בקנה המידה של המבנה אין יותר משמעות לגריד, לעמודים ולחדר מדרגות שעל פיהם מחולקות הדירות – הקשרים החברתיים הם אלו שקובעים מי שכן של מי ,ומהו המרחב המשותף שיחלקו. בקנה המידה העירוני – נוצרת רשת של מבנים המסתעפים על פי אותה מערכת חברתית וירטואלית שבה אנו חיים.