לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
 1 |  2 |  3 |  4 |  5 |  6 |  7 |  8 |  9 |  10 |  11 |  12 | | | |
|
קניון הצלעות
שיפור התנועה במרחב הקניון באמצעות חסימה חלקית של שדה הראייה ומשחקי פרספקטיבה. הראייה הינה חלק מרכזי בתפיסה, בהתנהגות ובתרבות האנושית. חלק ניכר מהראייה הינה הפרשנות והפיענוח שהצופה מעניק לגירויים במטרה להעניק משמעות לסביבה. התבוננות לעומתה, הינה הדרך שבה משתמשים ומפעילים את הראייה. בניגוד לראייה, שהיא חלק מהטבע ואין בה התפתחות היסטורית משמעותית, ההתבוננות היא פעולה תרבותית, מובנית ומאורגנת על ידי ההקשר התרבותי, וכשם שלתרבות יש היסטוריה כך גם להתבוננות. התרבות מעצבת אותנו, וכמו שהתרבות מכתיבה לנו איך ומה לחשוב ומה מתאים להרגיש במצבים מסוימים כך היא מכתיבה לנו גם איך ובמה להתבונן, כיצד לארגן את התפיסות ולהעניק להן משמעות.
לאורך השנים חווית הראיה שלנו השתנתה. השדה החזותי עבר שינוי רדיקלי. הדימויים אמנם חדים בהרבה משהיו אי פעם ורמת הפיקסלים בעלייה מתמדת. אבל, חדות זו רק מסתירה את העובדה שחוש הראיה כבר לא חש. העין מוצפת בדימויים, רוויה עד תום ומונעת על ידי רעב כרוני שהתפתח אצלה ושאינו מבקש מהחזותי משמעות, אלא גירוי בלבד.
בעבודתי הצגתי את רעיונותיי לגבי שיפור התנועה בקניון באמצעות שימוש במשחקי פרספסקטיבה ושימוש ביכולת לבצע חסימה חלקית של שדה הראייה תוך כדי עידוד המבקרים להמשיך לנוע בתוך המרחב והארכת שהותם. כמו כן, חשיפתם לכמה שיותר אזורים במתחם. העבודה מבוססת על פרספקטיבה, ראייה והתבוננות כמושגי העל למיקסום תנועת הצרכנים ברחבי הקניון.
בפרויקט חקרתי את השתלבות הקניון כאבן מרכזית בתרבות הצרכנות המודרנית ואיך ארכיטקטורת הקניון הינה כלי בידי היזמים לעידוד ומיקסום תרבות הצריכה. הקניון המודרני מהווה את אחד הסמלים המובהקים ביותר של תרבות הצריכה. התצורה הפנימית של הקניונים חוזרת על עצמה בקניונים שונים ברחבי העולם וקיימות מספר טיפולוגיות בסיסיות של קניונים. בעת שוטטות בקניונים הבחנתי בשני סוגי טיפולוגיות עיקריות. האחת, מרחב שבו הכל נפרש לפניי המאפשר לראות את כל מגוון החנויות במתחם ולבחור מראש היכן לבקר ובכך שהותי בקניון מתקצרת. השניה, קניון בעל פניות אשר עורר את סקרנותי למתרחש בהן. ככל שהעמקתי שמתי לב לכמות קטנה יותר של מבקרים. מסקנתי הייתה שהמבקרים נמשכים בעיקר אל האזורים הגלויים וההומים יותר שנפרשים לנגד עיניהם ונוצר "פספוס" של אזורים ולכן יש צורך באלמנט נוסף שיפתה ויסקרן את המשוטטים להגיע אל האזורים הנסתרים ובכך יאריך המשוטט את זמן שהותו בקניון וייחשף לכמה שיותר אזורים במרחב. לטענתי, כדי לשפר את התנועה במרחב יש צורך בחסימה חלקית של שדה הראייה על ידי שבירת המבט הפרספקטיבי המונוטוני הסטנדרטי שמאפיין את רוב הקניונים, בכדי לעורר סקרנות ולהעצים את חווית הקנייה. מבניות הקניון שעיצבתי מורכבת מצלעות הממשיכות לאורך כל הקניון ו"עוטפות" את המבנה. הצלעות חוסמות חלקית את שדה הראייה ומספקות זוית ראייה שונה מכל נקודת מבט. צורניות המעטפת יוצרת זרימה והמשכיות, אך לא די בכך. אל אלמנט הסקרנות צריך לצרף אלמנט פיתוי שימשוך את העין ואת המסתובבים באיזור. בעיצוב שיצרתי יש נקודת מגוז אחת והדרך לנקודת המגוז מלאה בשינויים אשר שוברים ומטשטשים את הכיוונים הישרים והגריד המקובע. תכנון המבנה על ידי צלעות יוצר חוויה של הסתרה וגילוי והשינוי התמידי של הזויות הינו מפתה ומסקרן. המשחק של הישר מול הזויתי ושקוף מול אטום יוצרים רמיזות והפתעות ככל שמתקדמים במרחב. לדעתי, באמצעות שילוב של אפקטי ההסתרה, הגילוי והחסימה החלקית המכוונת ניתן ליצור אפקט כולל ושלם יותר של סקרנות ופיתוי אשר יגרום לצרכנים לא להיות מקובעים רק על הנראה מול עיניהם אלא יעורר בהם את הצורך והרצון להסתובב ולהתנועע ברחבי הקניון ובכך תנועת הצרכנים בקניון תגדל.
|