סינמטק הרצליה החדש

בתי הקלנוע כיום כוללים אולמות הקרנה רבים (מולטיפלקס) וזאת על מנת למקסם חשיפה לצופים. הסכימה התכנונית של בית קלנוע מסחרי נועדה לאפשר תנועה חד-סטרית של צופים מהכניסה ליציאה. בניגוד לבית הקלנוע המסחרי, מטרת הסינמטק איננה מסחרית גרידה. בעיני רבים האמנות השביעית היא לא רק למטרות בידור ותמיד היו וישנם יוצרי קלנוע שפועלים מחוץ לזרם המרכזי ויוצרים סרטים ללא כוונה מסחרית. סרטים אלו ימצאו קהל וצופים באולמות הסינמטק. השוהים בסינמטק מצפים להשתתף בחוויה תרבותית ומפגש אנושי ולכן בסינמטק לא נדרשת תנועה חד-סטרית של צופים מהכניסה ליציאה, למעשה המפגש והאינטראקציה שבין הנכנסים ליוצאים הם טובים ורצויים.

נווה-עמל, הרצליה
על פי תב"ע קיימים בשכונת נווה עמל שני מוקדים מרכזיים של מבני ציבור, בשניהם ממוקמים כיום בתי ספר ושטחי ציבוריים פתוחים, אך לא קיים בנווה עמל בית תרבות. בעבר פעלה בשכונה בריכת שחייה אך זו נסגרה באמצע שנות התשעים והשטח עליה היא פעלה עומד כיום נטוש.  על שטח זה מתוכנן סינמטק הרצליה החדש. עקב מרכזיותו של השטח בלב השכונה הולכי רגל נוהגים לעבור דרך השטח הנטוש בדרכם ברחבי השכונה ולכן חשוב שפרויקט לא יסתום את המעברים הללו אלא יכשיר אותם ויאפשר מעבר הולכי רגל דרך שטחו. הוחלט למקם את המבנה באופן שיצור שטח פנימי, מופרד מהרחוב ועטוף על ידי המבנה עצמו. השטח הפנימי יהיה פתוח תמיד לציבור ויפותח בו שטח ירוק הכולל ספסלי אמפי מול במה ועליה מסך הקרנה גדול. למעשה החצר הפנימית של הסינמטק תוכל לשמש קלנוע פתוח לרווחת הציבור.

קונספט תכנוני:
שלא בשונה מהמדיום הקלנועי גם המדיום האדריכלי עושה שימוש בשפה חזותית מורכבת על מנת לספר סיפור ולהעביר רגש. האדריכלות, על ידי שימוש בקומפוזיציה, זויות ראיה, באור, מעברים בין חללים וצורתם מספרת את סיפורה ואת סיפור הפרויקט שאותו היא "מביימת". על ידי שימוש במושגים מהשפה הקלנועית ניתן לספר סיפור אדריכלי שיהווה את פרויקט הסינמטק. תכנון החללים והמעברים בפרויקט נעשה תוך מחשבה על מושגים קלנועיים של חשיפה, גילוי והסתרה, אוריאנטציה ב"סצינה", עריכה קצבית או הדרגתית וכו"ב.
מעבר לשימוש בלקסיקון קלנועי בפרויקט, ישנם אלמנטים רעיוניים בקלנוע שהאדריכלות יכולה לשאוב מהם השראה, כגון המסתורין והקסם שבקלנוע ודרך עשייתו. על פי הרעיון שמאחורי הקלעים פועלת מערכת משוכללת אשר בזכותה הקלנוע קיים ומתפקד, תוכננה מערכת התנועה של צוות תפעול הסינמטק אשר פועל בצירים מקבילים לאלו הציבוריים ולעולם לא נפגשים.
הפריים הוא בעל חשיבות פילוסופית עליונה בקלנוע. על פי דרישה טכנית זו יש להעמיד באולם ההקרנה מסך בעל יחס גובה/רוחב מסויים. זהו ארון הקודש של הקלנוע, הפורטל דרכו הסרט יגיע אלינו. פרוייקט הסינמטק מאמץ את הגיאומטריה הזו ואת משמעותה הסימבולית ועושה בה שימוש במקומות נוספים מלבד מסכי ההקרנה. הפריים הקלנועי בא לביטוי חוזר בחזית המבנה, בצורת החלון המערבי הגדול, כמו כן בטקסטורת מעטפת האלומיניום של המבנה ואף בגודלם וצורתם של חללים בתוך המבנה.
קלנוע זה אור. הסרט שאנו רואים מוקרן על מסך הוא לא יותר מאור הבוקע מהנורה שבמקרנה, אשר עובר דרך פריים צלולואיד שמסתיר לנו חלקים מהאור, צובע חלקים אחרים ומשאיר לנו בדיוק את האור הנחוץ לצבוע תמונה. בעוד הקלנוע מזיז לנו את התמונה כנגד אור סטטי, האדריכלות עושה את ההיפך, היא נותנת לאור לזוז כנגד הסטטי. פרויקט הסינמטק מנסה ליצור לנו תמונה דינמית על ידי הכנסת הרבה אור לחללים הציבוריים שיטיל צללים, שיצייר תמונה. המשחק באור נמשך גם לתוך הערב בזכות חזיתות המבנה אשר מתוכננות להיות אקטיביות מול האור והחושך. מאחורי חזית האלומיניום המחוררת של המבנה ישנו משטח נוסף צבוע בצבע זרחני לבן. במהלך שעות היום הצבע הזרחן נטען ובשעות הלילה הלוח הפנימי יזרח מאחורי הלוחות המחוררים וייצור אפקט תאורה יחודי.