לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
 1 |  2 |  3 |  4 |  5 |  6 |  7 |  8 |  9 |  10 |  11 |  12 |  13 |  14 |  15 |  16 |  17 |  18 | | | |
|
מרחב חלול // תכנון מרחב רב שימושי בכיכר מוגרבי
מיקום: כיכר מוגרבי, קרן הרחובות אלנבי, בן יהודה ופינסקר בתל אביב. טיפולוגיה: מבנה מורכב.
אחת הסוגיות שהמחאה החברתית הציפה היא תופעת הבתים הנטושים. לצד מחסור של כ-100,000 דירות, ישנן בארץ כ- 140,000 דירות אשר עומדות ריקות. בתל אביב בפרט ישנם 1,400 נכסים נטושים והתופעה נמצאת במגמת עלייה. תופעה נוספת שאליה מתייחס הפרויקט היא הבניה הארעית בארץ, המוכרת כאקט של תקומה, הפגנת אידיאולוגיה ומחאה, והיא חלק מההוויה הישראלית לאורך ההיסטוריה.
בפרויקט יצרה ענת בודשר מרחב בנוי המתפקד כתשתית פתוחה המתאימה לשילוב פונקציות עירוניות - מסחר, מגורים (לפרקי זמן קצרים), מרכז קהילתי ומערכת של כיכרות מרחביות פתוחות. התשתית מדמה מרחב עירוני פתוח בו הסירקולציה מציעה טיול ברחובות ראשיים, רחובות משניים ודרכים מהירות. המרחב החלול מתפקד כמקום גם ללא פרוגרמה, הוא חלל לא קשיח, בתוך טופוגרפיה עירונית בנויה. הפרויקט ממוקם בכיכר מוגרבי אשר במפגש הרחובות אלנבי, בן יהודה ופינסקר בתל אביב .
החל מהשלבים הראשונים של העבודה הושם דגש על נושא התנועה כמחוללת את המרחב. כיום המגרש מתפקד כמגרש חניה ובדפנותיו ריבוי איי תנועה ונתיבי תחבורה, המטרה הייתה להפוך את הכיכר ממחלף תחבורתי למחלף אנושי, כאשר הסירקולציה היא עמוד השדרה של המרחב.
היסטוריה: הכיכר נוצרה בתחילת שנות העשרים ותחילה היו בה חולות בלבד. בשנת 1930 הוקם מבנה אופרה מוגרבי, בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין והמהנדס פסובסקי. המבנה היה נקודת ציון עירונית חשובה והרחבה שלפאתי המבנה הייתה כיכר עירונית שוקקת חיים. מראהו המפואר ועיצובו החריג בנוף הקנה לו מעמד איקוני. עד היום הכיכר נקראת כיכר מוגרבי ע''ש משפחת מוגרבי אשר יזמה את הקמתו.
התכנית העתידית למגרש הינה שחזור מדוייק של המבנה המיתולוגי, ועליו יקום מגדל מלון ומגורים יוקרתי. תוך לימוד המבנה וההסטוריה של המקום, הוגדרו עקרונות קונספטואלים לשחזור מתוך רעיונותיו של ברלין - מהליך התכנון ועד לתוצר הסופי וביניהם תכנון גן פנימי בתוך בלוק המגורים הקיים בסמוך לכיכר, תכנון אולם רב שימושי אשר ישמש את הקהילה כמעין בית-עם חדש, הפרדה חומרית בין תשתית בטון יצוק וחומרים קלים עליה, תכנון גרם מדרגות המתפקד כאמפי, דגש על שטחי חוץ פזורים במבנה ועוד.
ארגון המסה במגרש וההעמדה נבעו מרצון להשוות קוו גובה בדפנות, עם עליה לגובה בדופן הדרומית מול מבנה המגדלור. הכיכר משוחררת לרחוב והמבנה למעשה מרחף מעליה עם נגיעה מינימלית בקרקע – תכסית של פחות מ-10% משטח קומת הקרקע הוא שטח בנוי.
התכנון מציע שימוש בתשתית בחלוקה למספר פרקים, כל פרק בעל פרוגרמה שונה. הפרקים שזורים לאורך הסירקולציה - הרחוב הראשי המציע טיול במרחב, לאורכו מסחר ומספר נקודות עצירה שהן כיכרות מרחביות הפזורות במרחב. בנוסף לרחוב הראשי ישנם נתיבי שיטוט משניים ו"דרכים מהירות" (תנועה ורטיקלית במעלית/מדרגות).
קונסטרוקציה - התשתית מתוכננת כמערכת של מדפים המשופדים על עמודים וחלקי קירות אשר מייצבים ומחזקים את המערכת, מאפשרים בקרת צפיפות ומציעים מגוון מקומות להתיישבות ושימוש במרחב. התשתית עשויה בטון יצוק, חשוף. התוספות אינן קונסטרוקטיביות והן מחומרים קלים, "ארעיים".
כל פרק מאופיין במפלס ראשי המתפקד כקומת קרקע ומעליו מספר מפלסים חלולים העוטפים את המרחב המרכזי. בין הפרקים אמנם יש הפרדה אך ישנה זליגה דרך התנועה במרחב כולו וחיבורים פיזיים בין החללים דרך מרחבים בשטחי הפנים. הפרוגרמות השונות נבחרו מתוך סקירה של המקום והבנת הצרכים ברמה העירונית והמקומית, תוך חיפוש אחר פרוגרמות אשר יודעות להתנהג בשטחי חוץ, ונתרמות מכך שהמרחב חלול - כמחצית מנפחו חלול וריק, ולמעלה מ-70% מהשטחים הם שטחי חוץ.
הפרק הראשון הוא אולם מדורג לשימושים שונים, המתאים לכ- 395 מבקרים. האולם שוכן מתחת למפלס הרחוב, מתחת לכיכר, ותחתיו ארבעה מפלסי חניה ציבורית תת קרקעית. בקומת הקרקע ישנו מסחר וכיכר פתוחה בעלת שטח של 15,000 מ"ר. בקומת הקרקע מסומן התוואי של אלנבי וחיבורו אל בן יהודה כציר חשוב ברקמה העירונית, אשר מתפקד כדרך להולכי רגל. הקרבה אל הים וההסטה של רחוב אלנבי אל קו החוף בכיכר מוגרבי, היוותה עקרון חשוב באוריינטציה במרחב, תוך נסיון לחזק את ההכוונה אל הים והעצמת הנקודה כמקום של התנקזות, התפצלות ושינוי כיוון של דרכים ברקמה הקיימת.
הפרק הבא מציג מעין קמפינג עירוני, בו המרחב מתפקד כטופוגרפיה בנויה, כ- SITE אשר מאפשר התיישבויות מגוונות במרחב. התכנון שואב השראה ממבנה השדרות, ומציע סכימה דומה לשלד של שדרות תל אביב - תנועה ליניארית שבצידיה שורות עצים המציעים מקומות ישיבה ושהות לצד ציר תנועה דומיננטי. הפרק שאחריו הינו מרכז קהילתי ובו חוגים ומקום לפעילות של תנועות נוער מקומיות, עפ"י צרכי הקהילה. הפרק האחרון מציע הוסטל, מגוון חדרי מגורים וחללי עבודה לפרקי זמן קצרים. ישנם מספר סוגי חדרים: חדרי 24/7 המיועדים ל3|4|5|6 משתמשים, שמציעים מיטה וארונית אישית לכל משתמש. חדרי 7/5 המיועדים לבודד|2|3 משתמשים, ובהם חלל שינה וחלל מגורים, כולל מטבחון שירותים ומקלחת בחדר. חדרי 30/6 המיועדים לאמנים במתכונת השכרה לחצי שנה למטרות עבודה שונות. החדר מורכב מאיזור מגורים ואיזור עבודה. בנוסף לחדרי המגורים ההוסטל מציע חדר אוכל משותף, סלונים פתוחים וסגורים, מלתחות ושירותים, מטבחונים, חדרי כביסה, שתי בריכות וחדרי פעילויות על הגג.
|