L(od) system- לוד כמעבדת מחקר להתפתחות אורגאנית של עיר

"יש להכיר בכך שאנחנו עומדים כאן. חלל אחד יפה, סביבה אחת יפה, חלל אחד יפה סביבנו, קטעי חלל קטנים" (זורז פרק/ חלל וכו').

מטרת הפרויקט היא הצמחת אזור מודרני בלוד תוך בחינת טשטוש הגבולות של לקיחת אחריות פרטית על המרחב הציבורי. הטענה היא שעיר היא למעשה יחידה אורגאנית הצומחת ומתפתחת.

השאיפה הייתה להצליח לייצר מרחב ציבורי עליו ירצה האדם הפרטי לקחת אחריות, לשמר ולטפח אותו. לאורך תהליך העבודה עמדה השאלה כיצד לגרום לקטע רחוב להרגיש כמו חלק מהבית? מקרי המבחן היו כרם התימנים, ונווה צדק בתל אביב, מקומות בהם אפשר למצוא תופעה של הוצאת ספסלים, תמונות ועציצים לרחוב, תופעה המייצגת תחושת ביתיות המורגשת בעיניי הדיירים גם בחלל הרחוב. המטרה הייתה לא להתחקות אחרי אותם אזורים אלא להצליח לבודד וללמוד את אותו מרכיב שגורם לרחוב הציבורי להיות הרחבה של הבית הפרטי.

אחרי בחינת מקרי המבחן וניתוח קנה המידה של האזורים, היה ניסיון לבדוק ולבחון איזו מערכת עירונית ניתן לפתח כך שתעורר את חושי לקיחת האחריות של המתגוררים ותכניס את הרחוב אל תוך הבית, ובמקביל תדע לייצר מקומות. התזה טוענת שאם אדם יעבור מהסלון שלו אל החדר שלו דרך הרחוב, את אותו קטע רחוב הוא ישמר ויטפח.

בשלב מתקדם יותר אך עדיין ברמת הקונספט, הורם אותו 'מעבר' מהסלון לחדר, כמה מטרים מעל הרחוב עצמו. בצורה זו האדם העובר מהסלון לחדר דרך המעבר, לא ילך פיזית דרך הרחוב, אבל יהיה וירגיש חלק בלתי נפרד ואינטגראלי ממנו.
בצורה זו נוצרו שלושה חלקים עירוניים:
1. ''המערכת הסלונית'' - סלון ליד סלון- ייצר מערכת עירונית אינטימית.
2. ''המעבר'' - הרחוב בין הסלון לחדר - ייצר מעבר ציבורי אינטימי, שינבע בהכרח מהמגורים.
3. ''החדר'' - המקום בין חדר לחדר הוא מערב אינטנסיבי של עוברי אורח אנונימיים, מכיוון שהחדר צריך להפנות גב לרחוב.

הפרויקט והמערכת העירונית המוצעת, שואבים השראה ממטריצת ה - L SYSYTEM  היודעת לנבא כיצד עץ למשל יראה מתחילת צמיחתו ועד לבגרותו הפורחת. הטענה היא למעשה, כי עיר היא יחידה אורגאנית הצומחת ומתפתחת.
אל מטריצת ה- L SYSYTEM , צריך להכניס יסודות בסיסיים (פרמטרים) ואני במקביל מחפשת את אותה יחידה בסיסית: היסודות, נטיעת הזרע הראשון, שידע לגדול ולהתפתח לכדי עיר במרוצת השנים. מערכת של מעברים המייצרת עולם שונה בתוך השלם.

כיוון שממושגים כגון 'סלון', 'מעבר' ו'חדר' לא ניתן לייצר עיר, נעשה חיפוש וניסיון להגדיר את אותם מושגים מחדש, אך ע"פ מושגים עירוניים ארכיטקטוניים.
הסלון- הוא חזית הבית
המעבר- הוא המגורים
והחדר- הוא המסחר
כיון שמיחידה אחת של אלה לא ניתן לבנות עיר, נעשה שימוש ב'ארגז כלים' הפועל עפ"י עקרונות התזה: סדרת חתכים עבור הסלון- חזית הבית. סדרת חתכים עבור המעבר- המגורים, וסדרת חתכים עבור ה'חדר'- המסחר.
'ארגז כלים'  כזה יתאים לכל עיר עליה נרצה ליישם את התזה, אך קנה המידה של החתכים ישתנה בהתאם לקנה המידה העירוני של העיר הנבחרת.

לוד- מעבדת המחקר שלי, עליה אני משליכה  את כל מה שלמדתי עד כה, לוד היא האנטי תזה לכל מה שהגדרתי עד כה. העיר העתיקה מלאה במבנים היסטוריים הרוסים ונטושים, סביבם חולות ומדבר. מקומות עליהם אף אדם לא לוקח אחריות. נראה כאילו המבנים ההיסטוריים שפעם היו ההצדקה לקיום העיר, הפכו כיום לסיבה לאי קיום שלה ונדמה שהעיר לוקחת מהם צעד אחורנית.

העיר החדשה שנבנתה על החורבות, התעלמה לחלוטין מהעבר וההיסטוריה, ודרסה את מה שאולי עוד נשאר.
במהלך ההסתכלות על לוד והניסיון לשקם אותה, הבנתי שאני צריכה לתכנן את לוד של היום, אך במקביל גם לחזות בעיניי רוחי את העיר בעוד כ- 60 שנה.
דרך כל החיפוש לוד הופכת להיות מעבדת המחקר שלי שדרכה אני מחפשת כיצד מצמיחים עיר, כאנטי תזה לתכנון ערים מקובל של תכנון מראש מהתחלה ועד הסוף. ע"פ תאוריה זו, אני מתחילה לכונן את האזור כמקום יצירה של עירוניות חיה.