Pop Up Retail Structure
כמקרה לימוד על סביבות מסחר עכשוויות

הגדרה: פופ- אפ- אירוע זמני בסביבות מסחר, כחלק מקידום/ מכירה של מוצר מסוים, ואו סיפוק חוויה ייחודית באותה סביבה.

פרויקט הגמר מציג תמה לעיצוב פופ- אפ בסביבות מסחר, תוך התייחסות לתופעה החדשה אשר תפקידה לתת מענה לתקופה העכשווית ולרעיונות החדשים למטרת מסחר וחוויה בסביבות אלו.

החלק הראשון של השנה הכיל בתוכו את שלב המחקר שעסק בנושא קיום סביבות מסחר שונות במרחב הפיזי: שוק הכרמל, רחוב אבן גבירול ת"א וקניון איילון בר"ג, בנוסף סטודיו  'Online-Offline', חקר גם את סביבת המסחר הוירטואלית- אינטרנט. ההתעסקות האובססיבית בסביבות מסחר אלו תחת מתווה של תרגילים קצרים הביאו לגיבוש מילון מושגים אשר ליווה אותי לאורך פרויקט הגמר.
להלן המושגים: רעש ויזואלי, תנועה/ קצב, מיקום, תפישה וחשיפה.

הפרויקט מתמקד בכיכר צינה דיזנגוף כאתר בעל מפלסיות מגוונת, בשלב המחקר נערך מיפוי של טופוגרפיית המקום למען בחירת מצבים מעניינים החושפים באופן מבוקר את חלקי המזרקה כמקרה בוחן, להמשך עיצוב חזיתות הפופ- אפ

קו הוגדר כאסטרטגיה גיאומטרית, כאשר הבחירה בגיאומטריה זו נעשתה בשל הצורך בשימוש במערכת גמישה אל מול היכולת ליצור מצבים של הסתרה/ החסרה של אלמנטים (אובייקטים מוצגים)

החזיתות שבשלב הראשון נקראו "חלונות הראווה", עוצבו תוך מתן זהות חדשה לסביבת האתר ולמפלסיו, תוך שימוש בטכניקת הקו המטייל מהחזיתות פנימה, נוצרו החללים הפנימיים בחלל.

הפרוייקט מציג מושגים כגון: חשיפה ומיקוד מנקודות מבט המוגדרות על- פי צרכי המסחר, הן לחווים אותו מבחוצה לו במפלסיו השונים, לחווים אותו מבחוץ דרך מפלסו העליון ולחווים אותו מבפנים ובמפלסו כמובן.  כאשר המטרה לגשר על הפער בין תפישת המרחב למרחב הפיזי.

אם נשווה חלון ראווה בקניון לעומת דף אינטרנט מסחרי נוכל לראות שהתחלופה של המוצגים נעשית בתדירות גבוה על מנת לחשוף את הלקוח למוצרים שונים על אותו פורמט מסודר של תצוגה. פופ- אפ כתופעה עכשווית גם כן מייחס לשני פרמטרים אלו זמניות אל מול "פורמט" המזמין או המספק ללקוח סביבת מסחר המתאימה עצמה במקרים שונים: לאופי המוצר, לסביבה בה מוצג בהתייחס לסוג האולוסייה ולעיתים בהתאם למאפייניה הפיזיים של הסביבה. במקרה הנבחן אירוע הפופ- אפ בא לידי ביטוי בתכנון צורתו ביחס לכיכר צינה דיזנגוף. האקט הראשוני אשר הביא לגיבוש הצורה הכללית נבע תוך תיעוד האתר אשר זה סיפק מבטים מגוונים למרכז הכיכר- פסלו של יעקב אגם הנחשף (תבליטים) מטווח מרחקים דומה אך ממיקומים שונים באופן אחר. במקביל עמדה המטרה לתת מענה לאותה חוויה ויזואלית מגוונת אשר מספק האתר דרך מפלסיו השונים באמצעות עיצוב החזיתות עצמן אשר הפכו להיות האקט המרכזי בפרויקט זה.

אופן פעולת החזית: כעת נחזור לשאלה אודות אופן פעולתו של הפופ- אפ ונדון באיך חזיתותיו המייצגות תנאיי מבט ספציפי הנגזרים מהסביבה הופכות להיות הגבול הפנימי  של חלל המסחר. תחילה יש להגדיר את מבניות אותה חזית ואת מאפייניה אשר צריכים לאפשר יכולת שינוי של חזית באופן חלקי, מבלי לפגוע בשאר חלקיה. כדי להבהיר את הפעולה הנעשית על החזית נגדיר את חלקה המבוקש כגבול בעל יכולת השתנות, שאינו גורע מגבול הצורה הראשונית אלא יוצר גבול נוסף בפנים החלל (מודל הגומיות). גבול פנימי זה יכול להשתנות על- פי הסביבה בה מוצג הפופ-אפ, ולכן תכונה חשובה של מערכת החזית הנה מודולאריות וגמישות צירית, המאפשרת שינוי מערכת היחסים בין הפנים לחוץ.  מערכת היחסים המשתנה באה לידי ביטוי בהוספה/ החסרה של שטח, או כמו במקרה הנבחן מעבר מחזית דו-ממדית לחלל/ מרחב. מצב זה יאפשר חשיפה של תחום פנים ויצירת תיחום בפנים החלל. התוצאה, יכולת לשלוט על הרמה הויזואלית מבחוץ פנימה על פי הגדרה וצורך, ויצירת הפרדה ברורה בין חלקי המסחר לחלקי התנועה/ שהייה בפנים החלל.

מבניות החזית: כדי לאפשר מצבים של שינוי מערכת יחסים בין פנים לחוץ (בהתאם לתנאים הטופוגרפיים באתר), על מנת להגיע לחשיפה משתנה המשרתת את המתבונן על הפופ- אפ מבחוץ ולמען מענה על צרכי המסחר והאדם (חוויה ומחסה), מערכת הקווים באה לידי ביטוי בשלוש צורות:
קו רץ- מתוכנן עם תכנון החזית ומראש, אינו בר שינוי מפני שהופך להיות כחלק מאותה חזית וקירוי של המבנה, קו זה עובד כמשטח דו מימדי.
קו ציר סיבובי- אפשר לכנות אותו כתריס מתכוונן, החושף באופן מבוקר את פנים החלל תוך כדי התקרבות המתבונן אל מפלס הפופ- אפ.
קו ציר מרחבי- יחידות מודולאריות המאפשרות מעבר החזית מדו מימד ליצירת מרחב/ חלל תלד מימד, יחידות אלה מדמות גוף גמיש אשר מתיחתו מגלה לנו את פנים החלל מבחוץ ולחלופין מסתירה לנו את פנים החלל מבפנים (מצירי התנועה הפנימיים).