רקע היסטורי

השטח הריק אשר קיים כיום בין שכונת כרם התימנים לבין מתחם המלונות והטקסטיל, הוא עדות למרחב  עירוני    שנחרב, כיום איזור זה הוא חור שחור בליבה של הרקמה העירונית של תל אביב, הוא יוצר נתק בין תל אביב לעצמה, ובין תל אביב לים.

המקום בעבר היה שייך לשכונת מנשייה. השכונה הוקמה בסוף המאה ה-19 כשכונה יוקרתית לעשירי יפו, על שפת הים, היא השתרעה מדרום לכרם התימנים (שהיתה חלק בלתי נפרד מהשכונה), ממערב לשכ' שבזי (נווה צדק של היום) והשתרעה עד ליפו. תושבי השכונה היו עויינים והיא היתה כמעין מחסום של תל אביב מהים

התקריות האלימות בין תושבי השכונה לתושבי תל אביב הובילו לכיבושה  ע"י ארגון האצ"ל, כתוצאה מכך  בתי השכונה נפגמו מאוד ולאחר מלחמת השחרור שוכנו בבתים עולים חדשים, שכונה זו נחשבה לשכונת עוני כמו נווה צדק, ובסופו של דבר בשנות ה-60 הוחלט להרסה כליל.

ניתוח עירוני - מיקום האתר ביחס למרחב העירוני:

א.      רצף של מרחבים עירוניים

בתל אביב קיימת תופעה של מקצב קבוע של מרחבים עירוניים בעלי טווח השפעה חופף המתחיל מכיכר המדינה, כיכר רבין (כיכר מסריק), קניון דיזינגוף, כיכר מגן דוד, מרחב עירוני חסר אחרי שוק הכרמל (היכן שהיתה שכונת מנשייה), מרחב עירוני חסר שני (ליד תחנת הרכבת הישנה) והמרחב האחרון כיכר השעון ביפו.

ב.       השדרות בעיר: מורכבות מארבעה מרחבים על עירוניים בעלי בעלי טווחי השפעה החופפים אחד לשני (כיכר אתרים, כיכר רבין, הבימה, כל-בו שלום), וביניהם מרחבים עירוניים ומקומיים הן מתקפלות בשתי נקודות, הן מתחילות במערב  - בכיכר אתרים כשדרות בן גוריון

      לכיוון מזרח, מתקפלות דרומה דרך כיכר רבין, ואז מסתובבות חזרה חזרה מערבה, כאשר מרכז   

      רדיוס הסיבוב היא כיכר מגן דוד, כל הרחובות המקבילים לשדרה מבצעים את אותו הסיבוב,

      כמעין מניפה החוזרת בחזרה אל הים, חלקם מגיעים אל הים ו   חלקם לא, שדרות רוטשילד   

      נתקעות בבניין ונגמרות ללא אירוע משמעותי. אך רחוב מונטיפיורי המקביל לשדרה ממשיך

      ומתחבר לרחוב אלחנן יצחק ומשם נפתח למרחב שנפתח אל הים. ע"י יצירת ברךלשדירה מתאפשר  
      לשדירה להתקרב אל הים ולהגיע למתחם שממנו מתחיל המשפך אל הים.   
      איזור ההתערבות בתוך המתחם:

האיזור הנבחר לתערבות  נבע מתוך הבנה כי הפרוייקט לא שייך רק לשכונת כרם התימנים או נווה צדק או בקשר שלו אל הים, אלא הוא שייך לכולם ולכן חשיבות המיקום היא קריטית. המקום הנבחר נמצא בין נווה צדק, איזור המלונות ומתחם הטקסטיל, בין מגורים קיימים, בין שכונת כרם התימנים ובהתייחסות לשדרות המגיעות מן העיר אל הים. 
המתחם – נק' ההתחלה של המשפך

בינוי המתחם מושפע מדפנותיו, כאשר כל דופן מקרינה את השפעתה על המתחם, הפונקציות המרכיבות את המתחם הם, בית ספר לאומנות המגיע נווה צדק , איזור משדרים ומסחר המגיע ממתחם הטקסטיל , מוזיאון המגיע משכ' כרם התימנים וספרייה עירונית שנוצרת מהקשר שבין העיר והים.

השדירות מגיעות למתחם ומתפצלות לשלושה חלקים

א.      השדירה נכנסת אל הספרייה והופכת לגן פנימי של הספריה.

ב.       השדירה הופכת לטיילת שעוברת דרך הספרייה, ממשיכה על הדופן של רם התימנים המורחבת ומתחברת לטיילת הרברט סמואל הקיימת.

ג.        השדירה הופכת מגן עירוני, לגן מתורבת ומתחילה לרדת לכיוון המשפך בטרסות שמתחתם מתקיים המוזיאון, נפתחת אל גן הפסלים ומשם הופכת לגן פראי וממשיכה לרדת אל הים.

   המשפך:

המשפך נוצר מהמפגש של הגריד של שכונת כרם התימנים והגריד של מתחם הטקסטיל, הדופן של מלון דוד אינטרקונטיננטל מורכז מחללים המשמשים לעבודה, חללים אלו יורדים אל תוך המשפך, בעוד שהדופן של כרם התימנים מורכבת ממסעדות, בתי קפה, ומקומות תיירותיים