מבית דפוס לדירת גן בשינקין
צילום: עמית גרון

בירכתי אחד הבניינים התל אביביים שעברו שימור בשנים האחרונות מסתתרת דירת גן שעברה מהפך.
באמצע ההוויה התל אביבית ההומה, המשומרת, הצפופה והצעירה ברחוב שנקין, עוצבה דירת גן שהיא מקור לאסקפיזם לעולם אחר אך שומרת על יחס של כבוד למקום ולעבר.

הנכס נרכש על ידי יזם שרצה להשביח את הדירה למכירה בעזרת עיצוב מחודש. הדירה משתרעת על 164 מ''ר עם 130 מ''ר של שטחי חוץ, היא בעלת 3 חדרי שינה, יחידת הורים, איזור כביסה ושרות, הול כניסה נפרד למגיעים מהמעלית, שירותי אורחים, סלון מטבח ופינת אוכל. מאחר ודירה זאת נמצאת בבסיסו של בניין, הרי שהאלמנטים הקונסטרוקטיביים בה כמו עמודים וקירות משחקים תפקיד חשוב בחלוקת החלל ובאסטטיקה שלו. 

לדירה שתי כניסות -  אחת דרך מעלית מהלובי המשותף בבניין, והכניסה הראשית לדירה היא למעשה חיצונית ומובילה דרך שער וגרם מדרגות היורד לחצר אורבאנית.

עם פתיחת השער החיצוני נחשפת חווית חלל ועיצוב השונה מסביבתה. מדרגות הבטון המעוצבות, והגדר העשוייה לוחות ארז דקים וארוכים מכניסים את המתבונן לחווית חלל מוקפדת מינימליסטית עם ניחוח של גינה אורבנית החיה באוטונומיה של עצמה. עם הירידה במדרגות שאון העיר הולך ופוחת ובקצה המדרגות עם הפניית המבט לימין מתגלה החצר במלוא הדרה. שילוב של רצפת בטון מוטבע שהיא חלק מהשימור שהבניין עבר משתלבת עם משטח "דק" בעל 2 מפלסים הנכנס לעומק החצר.
את פני הנכנסים לדירה מהחצר מקבלת מבואה המחופה רובה בחלונות המכניסים אור ונוף לעומק החלל. מתחת לחלון ממתין שולחן העשוי עץ מלא עם חריטה לדברי דואר ומפתחות. הדום עץ מאפשר להפוך את המקום גם לאזור כתיבה ועבודה מואר ואיכותי. 

מול השולחן על קיר הכניסה מתנוססת תמונה המציגה את האסטטיקה הנקייה והרומנטית של הבית יחד עם שכבות ההיסטוריה שלו. אחד הזכרונות של הבית הוא היותו בעבר בית דפוס ידוע וותיק ששימש גם להדפסת ההזמנות להכרזת קום המדינה בתל אביב.

הסלון ממוקם מיד לאחר הכניסה והוא מכיל ספת עור מפנקת, 2 הדומים המאפשרים גם אחסון פנימי לספרים וגם לייצר ישיבה פרונטאלית לשיחה מול אדם היושב על הספה. השולחן הסלוני מפלטת זכוכית שחורה המייצרת השתקפות ולפיכך עומק עם ארומה של יוקרה. יחידת הטלויזיה היא מבנה אסימטרי לבן ונראה כאלמנט הממשיך את הנפחים של הקורות היורדות והקירות הלבנים. שטיח בא להכניס צבע, נוסטלגיה וקרירות אלגנטית לחלל האירוח.

בעומק החלל נמצא המטבח המקבילי. המטבח אינו מתפרש מקיר לקיר בכדי לתת תחושת עומק ו''מסגור כהה'' לגוש הלבן של הארונות הגבוהים. האי ממשיך אל מעבר לעמוד ומאגף אותו בכדי לייצר מקום אחסון נוסף הפונה לאנשים הנכנסים לדירה מהמעלית. לובן המטבח ביחס לרקע הכהה יותר והתאורה ההיקפית סביב הארון העליון מושכים את העין לאדם המביט בחלל לראשונה מהכניסה הראשית ומדגיש את תחושת העומק של הדירה.

פינת האוכל מוקמה במרכז הבית והיא מתקשרת ויזואלית גם עם הסלון וגם עם המטבח. נבחר שולחן עגול היכול להכיל עד 6 איש והמייצר חווית שיתוף ושוויון לסועדים סביבו (כולם סביב מרכז אחד). צורתו העגולה גם מאפשרת מעבר נעים מהכניסה המשנית לבית (מהמעלית) לשאר חללי הפנים והופכת אותו למעין ''כיכר''. הקיר המשוייך לפינת האוכל והנכנס גם כרקע למטבח חופה בלבני סיליקט בגוון חמרתי. חיפוי לבנים זה מציג גם את חומר הגלם האמיתי איתו בנו את הבניין במקור, אך במקום להשתמש ב לבני סיליקט לבנים המייצגים את האורבניות התל אביבית הקלאסית נבחר גוון המציג רצון ליצירת תחושה אסקפיזם לכוון יותר טבעי חמים ורגוע.

בכדי לייצר סביבה מוקפדת שטחי החוץ גודרו בגדר עץ העשויה מסרגלי עץ ארז המכניסים מינון נעים של סגירות מול פתיחות וחדירות של הסביבה אל המתחם החיצוני של הדירה. גדר זו במישור העיצובי היא למעשה משטח גדול של פסים אפקיים המחזקים את הפרספקטיבה ואת עומק החלל החיצוני. המטבח החיצוני ואיזור הישיבה המשויך לו נמצאים במפלס הגבוה ביותר בחצר ומשקיפים על החצר, ולמעשה מייצרים אפשרות נוחה לקשר ויזואלי בין אלו המכינים את המזון לבין האורחים היושבים במפלס הנמוך. במסגרת הקשר לטבע ולאדמה, העצים שבחרנו לנטוע בחצר הם עצי פרי בלבד.

דירת הגן באה לשדר קלאסיות מכובדת ושקטה עם מוטיבים מודרניים, כאשר חללי הפנים פונים אל החצר ההיקפית אשר עוטפת אותם, מכניסה אור ואויר טבעי לדירה והופכת להיות חלק אינטגראלי מחווית השהיה במקום. הבחירה בחמריות טבעית וקלאסית אך בביטוי מודרני מביעה את הרצון לתת תחושה של מוטיבים של שקט כפרי בסביבה מודרנית אורבנית חדה ואינטיליגנטית.