מגה גורד שחקים

קונספטים כלליים:
העקרונות הבאים מהווים את אבן הפינה של הפרויקט:

1. גורדי שחקים, שמתנשאים היום לגובה ממוצע של 500 מ', יגיעו בעתיד הקרוב לממדים של megaskyscraper (גובה ממוצע הוא 1000 מ'). משמעות הדבר היא כי מבני על אלה ( megastructures) אינם יכולים להישאר גופים אטומים.
2. Megaskyascraper הוא פיתוח לגובה של קומפלקס מבנים המשולבים בנוף. יתר על כן, הגודל העצום של ה-megaskyscraper עשוי לשמש למקורות אנרגיה חלופיים כגון רוח ושמש.
3. כל מרכיבי המתחם המבוססים על ערכה מבנית משותפת, איחוד של מקורות כוח שונים ומערכות פונקציונליות במתחם אחד, לכאורה, תפחית את העלויות שלהם ותאפשר יצירה של מערכת אוטונומית, שאינה תלויה בתשתית  חיצונית. כתוצאה מכך, ניתן לבנות מתחמים כאלה באזורים שנחשבו בעבר ללא מתאימים לחיים, לדוגמא, במדבר. לכן, megastructures אלה ישמשו לפיתוחם ויישובם.

קונספטים  גיאומטריים
יישומם של העקרונות הנ"ל דורש יצירת מבנה נקבובי, בעל המשכיות אנכית ואופקית, מודולרי וחלק. לצורך כך נוצר משטח פולי-היפרבולי לוליני (ספירלה).
המודולריות מאפשרת להרכיב תצורות שונות. לשם פשטות, נבחר עיקרון התכנית הקונצנטרית, מה שיצר בסיס לחלוקה הפונקציונלית. 

קונספטים פונקציונליים
קונספט החלוקה הפונקציונלית, נגזר מאותו עיקרון של התכנית הקונצנטרית, שבו ליבת המבנה היא מגדל אנרגיה -"ארובת השרב".
"...ארובת השרב (באנגלית מגדל אנרגיה) היא מבנה גלילי חלול העשוי ממסבך פלדה המכוסה ביריעה, גבוה (כ-1,000 מטרים) ורחב (בקוטר השווה לשליש הגובה לפחות). בחלקו העליון הוא פתוח, ובחלקו התחתון, בסיסו, הצמוד לקרקע ישנה התרחבות של הגליל. בחלקו העליון מורכבת מערכת להתזת מים, ומותקנים בו משאבות להעלאת המים לראשו. ארובת השרב נבנית במקום חם, יבש, וקרוב לים.

הפקת האנרגיה מתבצעת באמצעות שאיבת מי ים לראש הארובה והתזתם על האוויר החם שבארובה. המים מתאדים וכך מקררים את האוויר שבמעלה הארובה. אוויר קר צפוף יותר מאשר אוויר חם, ולכן הוא שוקע וזורם כלפי מטה, לכיוון בסיס הארובה, תוך שהוא חולף על פניהן של שבשבות המחוברות לטורבינות המייצרות חשמל.
את הרעיון הגה פיליפ קרלסון מחברת לוקהיד (נרשם כפטנט בשנת 1975), והוא פותח ונחקר בטכניון החל מ-1989 על ידי פרופסור דן זסלבסקי, שהתמנה מאוחר יותר לנציב המים (1992-1993), ….”

לתהליכים טרמו-חשמליים מוצלחים נידרשים הממדים הכוללים של ארובת השרב - כק"מ אחד בגובה וב3-400 מטר בקוטר בבסיסו. ארובת השרב הוא ליבת קשיחותו של השלד המבני המורכב. בפרויקט המוצע, ארובת השרב תיושם כק"מ אחד בגובה ו 300 מטרים בקוטר בבסיס של היפרבולואיד העשוי מסגרות פלדה.
ההיפרבולואיד מכוסה על ידי מעטפת זכוכית. אולם הטורבינות ממוקם מתחת לאדמה. החגורה מסביב היא אזור חקלאי ירוק, אשר משמש כאזור ביניים בין חגורת האזור הציבורי- מגורים -טבע וארובת השרב. החגורה החקלאית היא ברוחב 300 מ' ומספקת לתושבים תוצרת חקלאית טריה. ירקות טריים. 

חגורת האזור הציבורית- מגורים -טבע מהווה את חלל המחיה המרכזי של המתחם. האזור מורכב משטחים טבעיים עם בניינים שנבנו לתוכו על המשטח הספוגי. כל מודול הוא בגובה  50 מ', רוחב 100 מ' ו -100 מ', 70 מ', 50 מ' ברצף לכיוון המרכז.

לחזיתות של הבנינים ולמשטחי הנוף יש קו חיתוך עקמומי משותף. לכן, לכל קומות הבניין יש יציאה לנוף וקומות הבניין מחוברות ביניהן על ידי שבילים ירוקים המהווים חלק מהגן. דבר זה יוצר סכימה מאוחדת של תנועה אופקית בכל מיפלס. סכימה אנכית של תנועה מסופקת על ידי שתי מערכות:
1) מעליות בניין פנימיות;
2) רכבת אלקטרומגנטית.