מתחם ה –B.B.C  מתחם העסקים החדש של העיר בני-ברק

המקום – החזון למרכז עסקים אינטנסיבי ומשמעותי בבני ברק נהגה על ידי אדריכל עדן בר בשנות ה-80 של המאה העשרים. החשיבה התכנונית התבססה על יצירת נקודת התעצמות עסקית-כלכלית בעלת תהודה מטרופולינית, זאת באמצעות תכנון מאוזן שאינו זונח את המרחב הציבורי ואת אופייה הייחודי של העיר.

נקודת המוצא- האזור שימש במקור כמרכז תעשייה מסורתי בצפון העיר בני-ברק, הנהנה מסמיכות לדרכים הראשיות ז'בוטינסקי ודרך הרצליה, כמו גם מסילת ברזל. אזור זה שיכן בעיקר מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, כגון תנובה, שטיחי כרמל, מחסני צ'מפיון מוטורס, מפעלי רוטקס וזקסוניה, מוסך דן וכד'. הבעלות על הקרקע הינה ברובה פרטית, ועליה היו בנויים מפעלים, סככות, מוסכים, ממגורות ועוד.

ההזדמנות- ההתפתחות המסחררת של כלכלת ישראל בכלל ושל מטרופולין תל אביב בפרט יצרה אקלים תכנוני פורה להקמתם של מרכזי עסקים משמעותיים בתל אביב, רמת גן ואף בפתח תקווה. עובדה זו, בצוותא עם מגמות גלובליות כגון ירידת קרנם של התעשיות המסורתיות, העניקה רוח גבית לפיתוח מתחם עסקים חדש כ"אבולוציה" טבעית של אזור התעשייה בבני ברק, המתכתבת עם מגמות הפיתוח בערים השכנות. הפוטנציאל הגלום באזור צפון בני ברק מתחדד לאור מיקומו של האזור בטבור המטרופולין, בהשקה לכמה מפרוזדורי התחבורה הראשיים בישראל ובגוש דן.

התכנון- מטרת העל שהנחתה את התכנון היתה הרצון לשדרג ולהחליף מרקם תעשייתי ישן ומתפורר במרקם עסקי חדש ומודרני בסטנדרטים הגבוהים ביותר. המתווה להשגת מטרה זו לא היה חף מאתגרים ומאילוצים תכנוניים: השטח מרובה בעלויות, בנוי בזכויות נמוכות אך בתכסית מירבית בקומת הקרקע, ומערך השימושים השונים בו נעדר אסדרה ממוסדת. אחת הסוגיות המורכבות בתכנון הייתה יצירת זמינות להקמת פרויקטים חדשים בתוך המרקם הקיים, כחלק מהראיה התכנונית הכוללת, אך ללא תלות במגרשים שכנים. לאור אתגרים שונים אלו נבנתה מתודולוגיה ייעודית אשר העניקה לצוות התכנון סט כלים נרחב שכלל:
- פירוק הפרויקט לשכבות תכנון וטיפול נפרד בכל שכבה.
- ניתוח המצב הקיים ברמה הפיזית, השימושים, הבעלויות, המצבים הסטטוטוריים וכד'.
- ניתוח פוטנציאלים של זמינות תכנונית וביצועית.
- יצירת מערך תמריצים תכנוניים וסטטוטוריים (יציבים ומתכלים).
- תכנון הפרויקט באופן שכל מרכיב מהווה "זרז מרחבי", מבלי לשתק גופים אחרים.
- שימוש מועט וזהיר בכלים כגון איחוד וחלוקה בין גופים ללא אינטרס משותף.
- אפשרות ל"רצף חיים" במרחב המתוכנן.

התכנון כלל זיהוי ומיפוי אסטרטגי מקדים של האינטרסים והצרכים השונים של השחקנים במרחב. על כן היו התנגדויות מועטות לתוכנית, שאם התעוררו, הרי שברובן הן באו להסדיר נושאים שלא היו ברורים בשלבי התכנון.

היום- התמזגות מנועי הצמיחה השונים, ביחד עם עבודה נמרצת ומקצועית של אגף ההנדסה בעיריית בני ברק, יצרו תנאים נוחים למימוש התב"ע ויציאה מהקפאה לבנייה ולצמיחה. המימוש ההדרגתי של התכנית, כפי שמוכתב בהוראות התכנית, מקנה למתכננים ולרשות המקומית מרחב פעולה גמיש אל מול אי הודאות המוטמעת בהקמתו של מתחם גדול ומורכב זה. המתחם כיום קורם עור וגידים, שובר את מחסום הגובה של העיר, ומשנה אט אט את קו הרקיע של גוש דן. מתחם ה-BBC  מהווה אלטרנטיבה תחרותית למתחמי עסקים בערים אחרות, ומושך אליו מספר מהגופים הגדולים במשק הישראלי. נכון לסתיו 2013, במתחם ה – BBC מתקיימת בנייה של שישה מגדלים בהיקף של כ- 200,000 מ"ר שטחים עיקריים, כשבתהליכי הוצאת היתר נמצאים עוד 4 מגדלים בהיקף דומה. אין עוד מתחם בארץ הנמצא בבנייה בהיקפים כאלה.

מהפכה כלכלית-חברתית- עיריית בני ברק רואה במתחם זה כגורם אסטרטגי לשם הזנקת מעמדה הכלכלי של העיר, כחלק מתהליך עמוק ובעל חשיבות רבה במציאות החברתית בישראל כיום. המהלך של כניסת בני ברק לפסיפס העסקי בישראל הינו מהפכני, ועשוי לשמש כאחד מנקודות המפנה ביחסי הגומלין שבין הציבור החרדי לחברה הישראלית. ה-BBC  בא לשבץ את בני ברק, על הרכבה האנושי ואופיה הייחודי, כיעד לגיטימי ואטרקטיבי במטרופולין תל אביב וכמוקד משיכה ארצי.

ה-BBC הופך את בני ברק לעיר רווחית, ומקנה לה איתנות פיננסית שמעולם לא הייתה לה. לאור חוסנה הכלכלי, זוכה המערכת העירונית לאמון והערכה רבה של משרדי הממשלה, המערכת הבנקאית וגורמים מקצועיים במשק; אמון שתוצאותיו מובילות את העיר ליציבות. יציבות זו מתבטאת בצירופה של העיר לפורום 15 הרשויות הגדולות והעצמאיות כלכלית, כמו גם בהעלאת דירוג האשראי של העיר לדרגת AA- דירוג הנחשב לגבוה במיוחד וזהה לאלו של שכנות במטרופולין.