בית משפחה במושב // שילוב בין מעטפת מודרנית לחללי פנים חמימים

הדיירים: זוג עם שלושה ילדים קטנים
שטח מגרש: 500 מ"ר
שטח בנוי: 375 מ"ר, כולל מרתף
צילום: אלה פאוסט / חברת אקרשטיין
פיקוח: שמוליק בן-משה

הפרוגראמה לבית הייתה ברורה: חלל ציבורי מרשים שיכיל את הסלון והמטבח. שלושה חדרי ילדים ויחידת הורים מרווחת ומפנקת, שתהייה ניפרדת ותאפשר פרטיות מירבית להורים. פינת משפחה משמעותית ובנוסף מרתף שיוכל לשמש כחדר הבאלאגן של הבית.

הפרוגראמה העיצובית דיברה על שילוב בין מעטפת מודרנית לחללי פנים חמימים ונעימים שיקנו לבית תחושה בייתית עוטפת. נתבקשנו להשתמש בהרבה אור יום טבעי ובנוסף ליצור קשר חזק בין חוץ לפנים שיכניס פנימה את הירוק של הגן.

הרצון לנצל בצורה מירבית את זכויות הבנייה ומצד שני הרצון לגינה גדולה, הכתיבו עלייה לקומה שניה שמותירה שטח גינה גדול. כבר בסקיצות הראשונות של הבית נוצרה העמדה פשוטה של מבנה בצורת "ר" התוחם חלל חוץ, אליו יש נגישות מהחללים הציבוריים. ההעמדה הייתה כזו שמאפשרת חיבור ישיר בין חללי הפנים לגינה (אדריכלית נוף טל קציר) וגם יוצרת הגנה טיבעית של המבנה על אותו חלל מפני שמש דרומית.

בהמשך נוצרו חללי הפנים וכל פונקציה קיבלה את מקומה : בקומת הקרקע יצרו הסלון והמטבח חלל אחד גדול מקורה בגג קשתי (פלגג מטליקס) הפתוח לגלרייה בקומה השנייה, המאפשרת קשר ישיר בין כל חללי הבית, כך שקומת הילדים עם פינת הטלויזה שלה מחוברות בקשר ישיר לקומת הקרקע. אגב, מרבית הלקוחות היו מבקשים הפרדה משמעותית יותר, אבל אנו כמובן שמחנו על ההזדמנות ליצור חלל תלת מימדי מעניין. פינת המשפחה בקומת הקרקע מהווה גם חלק מאותו חלל "זורם" שמחבר בקשר ישיר את כל חלקייו הציבוריים של הבית.
לאחר בחינת מספר אפשרויות, הוחלט שיחידת ההורים תמוקם בקומת הקרקע, מה שמאפשר להורים פרטיות ושקט מירביים, וגם לילדים בעתיד. הכניסה ליחידת ההורים תוכננה כך שתהיה מוצנעת ותאפשר פרטיות מירבית, על-אף הקירבה לחלל הציבורי.

כבר בסקיצות הראשונות נוצר אלמנט ארכיטקטוני שעוטף את הבית ו"תופר" את כל חללי קומת הקרקע וגם משמש כאלמנט עיצובי שהכתיב בהמשך את שפת החומר של הבית. מדובר בקיר מאסיבי שסובב את הבית ולאורך הדרך מקבל שימושים שונים, משנה צורה ומקום בהתאם לצורך.

הקיר מתחיל כעמוד בודד המהווה את בסיס הפרגולה, שהיא מרכז הבית. בהמשך הופך הקיר למשרבייה מודרנית, מנותקת מקיר הבית, היוצרת הסתרה והצללה על הסלון מפני הרחוב והשמש המערבית. הקיר מתקדם וניצמד שוב אל הבית והופך לחלק ממנו, כאשר לאורך הדרך ניפתחים בו חלונות המלווים את שביל הכניסה לבית. באזור הכניסה הקיר מתנתק שוב מהמבנה ויוצר את חלל מבואת הכניסה המוצל בפרגולת פלדה וצימחיה. לאחר מכן הקיר נצמד שוב לבית ועוטף אותו עד להיפרדות נוספת היוצרת מיסתור משרבייה נוסף למרפסת יחידת ההורים.
לאחר בדיקת חלופות שונות לחומר ממנו ייבנה הקיר, הוחלט להשתמש בלבני סיליקט לבנות (אקרשטיין) המונחות ללא נידבכים ויוצרת מראה מודרני, אך גם נותנות תחושה של בניה ידנית בחומר. במהלך העבודה התאהבנו בלבנים ובחרנו להשתמש בהן כחומר מרכזי גם בעיצוב הפנים בשילוב נגרות, גם באלמנט המרכזי בסלון וגם בפינת המשפחה. כך נוצר דיאלוג מעניין בין חוץ לפנים שמוסיף לתחושה ההוליסטית של העיצוב.

החיסרון בסגנון המודרני הוא בתחושת הקרירות שהוא עלול ליצור. בעצה אחת עם הלקוחות בחרנו להשתמש, במיוחד בעיצוב הפנים, בחומריות חמה המאזנת את אותה תחושה. מעבר לשימוש בלבנים עשינו שימוש נרחב בעץ אלון, גם בפינת המשפחה, העשויה במת עץ גדולה אליה עולים במדרגות, וגם במדרגות הבית העשויות מדרכי עץ גושני. עשינו שימוש נרחב בנגרות צבועה בתנור והשתמשנו לעיתים בצבעים חמים כמו הבורדו בנגרות יחידת ההורים (מיכאל פרטוש מנגריית עינב) . שימוש בטקסטילים צבעוניים ומגוונים הוא דרך נוספת באמצעותה חיממנו את החללים, אם בבדים המרהיבים של פינת המשפחה שקופצים מיד לעינו של הנכנס לבית, או בבדים המאופקים של ריהוט הסלון. שימוש בטפטים ווילונות צבעוניים שונים בחדרי ההורים והילדים, השלימו את התמונה בהתאם לצורך וניתן יהיה לעדכן אותם בהמשך.